שלום לך,
נראה שיש דברים שמעוררים בך לחץ לאחרונה. יכול להיות שזה דברים שאתה יכול לשים עליהם את האצבע (למשל תקופת מבחנים בלימודים, שינויים חברתיים כלשהם, או כל דבר אישי אחר שמשמעותי לך) ויכול להיות שגם לא.
הסימנים הגופניים שאתה מתאר הם כנראה התקפי חרדה. כאשר אנו מודאגים ממשהו, הגוף שלנו מפרש זאת באופן אוטומטי "כמצב של סכנה" ומגיב באופן שהוא יודע להגיב לסכנה – בדפיקות לב מהירות, זרימת דם מוגברת, לעיתים גם הזעה וכד'. אלו הן תגובות שנשארו בגוף שלנו עוד מהעבר הרחוק של בני האדם, כאשר הסכנות היו כאלה שהצריכו מאבק גופני או בריחה (לדוגמא כאשר האדם צד ביער ונתקל בנמר...). כיום הסכנות הן ברובן כבר אחרות, אבל הגוף שלנו נשאר עם אותה התגובה ומכין את עצמו להתמודדות. בנוסף, הגוף לא יודע להבדיל אם הסכנה היא חיצונית אמיתית (לדוגמא מכונית שמתקרבת אלינו במהירות כאשר אנו חוצים במעבר חצייה) או רק מחשבה שחולפת בראש שלנו ("אני עומד להיכשל במבחן"...). הוא מגיב לשתיהן באותה המידה.
כאשר אנו עסוקים במשהו אחר, המחשבות שלנו נמצאות בדבר האחר הזה, ולא במה שמעורר בנו את המתח. לכן כל התופעות האלה נפסקות או מצטמצמות כאשר אנו עסוקים.
לגבי מה שניתן לעשות, אציין שני דברים:
הראשון, כתבת שהלחצים האלה קורים ללא סיבה. אני רוצה להציע לך לנהל מעין יומן רישום. כאשר אתה מרגיש את דפיקות הלב החזקות, רשום לעצמך מה המחשבות שחלפו בך כמה דקות קודם לכן. וכן מה קרה כמה דקות קודם לכן. רישום כזה יכול לעזור להבין מה עורר את המתח.
השני, אני מציעה לך לפנות לטיפול רגשי. דרך הטיפול תוכל להבין טוב יותר הגורמים שמעוררים את הלחץ. כמו כן תוכל בעזרת הטיפול ללמוד להתמודד עם תחושות אלה ולהפחית אותן. במרבית המקומות לא ניתן לפנות ללא ידיעת ההורים, כך שיש צורך שהורייך יפנו עבורך ויחפשו טיפול רגשי. כמו כן אתה יכול לפנות ליועצת או לפסיכולוגית בית הספר. יתכן והן יוכלו להיפגש איתך למספר פגישות ולסייע לך, או שימליצו על מקום טיפולי בקרבת מגורייך שאליו ניתן לפנות.
עינת
