שלום לך,
אני אתחיל מהשאלה שכתבת בסוף לגבי מקור הפחדים – קשה לשער ממה נובע הפחד מבלי לשמוע יותר על בתך. פחד יכול לנבוע מסיבות שונות. הנה למשל סיבות אפשרויות:
אפשרות ראשונה היא שהיא נחשפה לגורם מפחיד כלשהו - או משהו ששמעה עליו או ראתה באיזו תכנית (כמו גנב או מצב מפחיד של ילדים שנשארו לבד בבית) או שחוותה בעצמה (כמו אזעקה).
אפשרות נוספת היא שזו תגובה למשהו שקורה במשפחה, אשר מוביל אותה לחפש את קרבתכם ולרצות שלא להיפרד מכם ולהפוך לעצמאית. לדוגמא לידת אח, מתח בין ההורים, תחרותיות גבוהה בין האחים, מעבר מגורים, או כל שינוי או מתח אחר שקיים בחוויה שלה.
אפשרות נוספת היא שהיא חווה קושי או מתח בתחום כלשהו בחייה (לימודי, חברתי), אשר יוצרים בה תחושת חוסר ביטחון וצורך לחפש את קרבת המבוגרים.
וכמובן שחשוב לי לומר שכל זה נאמר באופן כללי, ויתכן שאף אחת מהאפשרויות האלה לא נכונה לגבי בתך, אלא דווקא אפשרויות אחרות שלא הזכרתי.
בכל אופן (וכאן אני עוברת לשאלה השניה שלך), מה שחשוב הוא כמובן לסייע לה לשוב ולחוש בטוחה, שכן כרגע היא חווה מצוקה במצבים שונים. לפיכך הייתי מציעה ראשית כל לאפשר לה את התלות הזו בכם. היא זקוקה לכם כרגע, שכן היא לא מצליחה להתמודד עם הפחדים בעצמה. עם זאת, נסו בהדרגה לצמצם את התלות הזו.
צמצום התלות נעשה בצעדים קטנים, אשר היא "מסוגלת לעמוד בהם". לדוגמא, הציעו לה כאשר אתם מגיעים איתה לשירותים ומדליקים לה את האור, שתמשיכו לשוחח איתה, אך כאשר אתם רחוקים יותר ולא נמצאים בפתח השירותים. בשלב הבא גשו איתה לשירותים, אך לאחר שתדליקו את האור אל תישארו עוד ליד השירותים. בשלב שלאחר מכן שלחו אותה שתדליק את האור לבד כאשר אתם מביטים בה ממרחק, בו גם היא יכולה לראות אתכם. ולבסוף כבר ניתן יהיה לבקש ממנה שתלך לבדה.
העיקרון הוא אפוא להמשיך ולספק לה נוכחות ותמיכה, אך באופן הולך ופוחת, בצעדים קטנים שהיא יכולה לשאת. באופן דומה ניתן לפעול בכל אחד מהפחדים האחרים שציינת.
פעמים רבות תקופות אלה של נסיגה חולפות לאחר זמן מה. עם זאת, אם הפחדים נמשכים עוד זמן רב למרות הצעדים שתנסו ליישם, וכן אם יעלו קשיים נוספים בתחומים אחרים, חשוב שתפנו לפגישת התייעצות מעמיקה ונרחבת יותר.
עינת
