שלום לך,
גיל שלוש זה אכן גיל שבו מופיעים פחדים רבים יותר. ההבנה למה שמתרחש סביב גדלה, אך עדיין אין מספיק ידע ויכולת אבחנה כדי לסדר את כל התמונה...
כך, כאשר בנך פוחד ממשהו עם זנב, הוא מבין שיש כל מיני חיות שחלקן מפחידות או מסוכנות. ומצד שני, אינו יכול לומר לעצמו שנמר לא יכול להיכנס לבית ולהתחבא במיטה של אחותו.
הייתי ראשית מנסה להבין איתו יותר – זנב של מה מפחיד אותו? זה אולי לא מאד ישנה בסופו של דבר אם זה נמר, או אריה או כל דבר אחר. אבל המטרה של כך היא להפוך את זה לדבר קונקרטי וספציפי יותר שאפשר להתייחס אליו. זנב זה דבר עמום, ועמימות כידוע רק תורמת לפחדים.
לאחר שהוא יבחר בחיה מסוימת שמחוברת לזנב, אפשר כבר יהיה להתייחס לכך – אריות לא נכנסים לבתים, הם אוהבים להסתובב בג'ונגל, וכד'. משפט שכזה לא בהכרח ירגיע אותו, שכן לפחד ולדמיון אין תמיד חוקים הגיוניים, אבל עדיין חשוב שישמע זאת.
דבר נוסף שאפשר לעשות הוא לקרוא סיפורים על בעלי חיים שונים, בייחוד כאלה שנראה לך שאולי הוא פוחד מהם יותר מאחרים. המטרה של כך היא ליידד אותו יותר עם בעלי חיים שונים.
וכמובן, חשוב להשאיר אור קטן בחדר. באור העמימות קטנה והדברים ברורים יותר, ואז גם הדמיון פחות קם לחיים. כמו כן אפשר להציע לו בובה מסוימת שתהיה חברה שלו, שיהיה לו נעים איתה בלילה. כדי שיוכל גם לשאוב ממנו הרגעה וניחום. אפשר גם להציע לו ברגעים שנראה שהוא פוחד, שישמור בעצמו על הבובה, כדי לאפשר לו להיות בעל כוח ולא רק עם חוויה של היותו חסר אונים.
ובינתיים, לצד כל זה, אין מנוס מלהיות לידו כדי להרגיע אותו ולעזור לו להירדם. כרגע הוא לא מצליח להירגע בכוחות עצמו, ולכן זה חשוב לאפשר לו את הנוכחות המרגיעה שלכם. בזמן שאתם לידו, חשוב לחזור על המשפטים המרגיעים – הכל בסדר, הכל בטוח, אנחנו שומרים עליך. אנחנו יודעים שאתה פוחד אבל אנחנו גם יודעים שאין כאן שום דבר וכד'. על מנת שבהמשך הוא יוכל להגיד לעצמו משפטים דומים כדי להרגיע את עצמו.
כאשר אתם רואים שחל שינוי מסוים, למשל כשהוא כבר נראה רגוע לאחר פרק זמן מסוים שישבתם ליד מיטתו, נסו לצאת מהחדר. כלומר לא בהכרח להישאר לידו עד אשר הוא נרדם. כלומר, נסו בהדרגה להפחית את ההישענות שלו עליכם, אבל כל זאת רק כאשר אתם רואים שהוא אכן רגוע ויכול להתמודד עם שינוי.
לרוב פחדים חולפים מעצמם. זה יכול לקחת מספר ימים או מספר שבועות, אבל הפחד חולף בסופו של דבר. במידה והפחד יישאר יותר מכמה שבועות, או במידה ותראו סימנים נוספים של חרדה לא רק בלילה, אלא גם לאורך היום, הייתי מציעה לכם לגשת להתייעצות עם פסיכולוגית ילדים. בשיחה מעמיקה יותר ניתן יהיה להבין יותר את המאפיינים של הפחד וכן דברים משמעותיים נוספים לגביו, וכך לחשוב על דרכים נוספות לסייע לו ולכם.
עינת
