שלום לך,
מתנצלת על העיכוב בתשובה.
אני מבינה שבולטים לך מאד המקומות שבהם את דומה להורייך - מגיבה כמוהם, מתנהגת כמוהם, למרות שזה מפריע לך. לצערנו, הרבה פעמים דברים שהפנמנו, שבים ועולים גם אם אנחנו לא רוצים זאת. כלומר למרות שאת מודעת לזה וזה מפריע לך, זה עדיין מתקיים.
עם זאת, את שונה מהורייך בכך שחשוב לך שיהיה אחרת. חשוב לך להצליח להתמודד עם ההפנמות האלה, וזה מאד משמעותי. הדרך לכך היא טיפול רגשי. הטיפול יאפשר לך להתבונן יחד עם מישהו מקצועי על מה שמתרחש - תחושות, רגשות, מחשבות, התנהגויות. להבין את המקור להם, ולבחון כיצד אפשר לייצר משהו אחר. זה נפלא שהחבר שלך סובלני ולא מוותר. ואפשר שגם הוא יהיה חלק מהתהליך אם תרצי בכך.
את יכולה לפנות לטיפול דרך כמה אפשרויות - באופן פרטי או דרך קופת החולים אליה את שייכת. לשם כך צריך להתקשר לקופת החולים ולברר לגבי מטפלים באזור המגורים שלך, או מרפאות של הקופה בהן יש טיפול פסיכולוגי.
עינת