שלום רחל,
יש שני דברים מרכזיים שציינת – האכילה המרובה והרגשות השליליים. חשוב להבין כל אחד מהם בנפרד, וכמובן גם את הקשר ביניהם.
לגבי האכילה -
את כותבת ששמת לב שהאכילה שלך קשורה לסיבות רגשיות. ובאמת הרבה פעמים אכילה קשורה לסיבות שאינן רעב - כמו עצב, כעס, שעמום, תסכול ולחץ. המודעות הזו שלך היא כלי חשוב שאפשר להשתמש בו כדי להתמודד עם האכילה הרגשית.
הייתי מציעה לך שבכל פעם שאת עומדת לאכול, תעצרי לרגע ותבררי עם עצמך מדוע את רוצה לאכול. במידה והתשובה היא אינה רעב, אלא צורך גדול לאכול (אלו דברים שונים), חפשי משהו שיעזור לך להסיח את דעתך.
בשלב הראשון זה יכול להיות ממש לצאת מהבית לסיבוב קטן ברחוב וחזרה, אפשרות אחרת היא שיחת טלפון עם מישהו, או ללכת להתקלח, או בעצם כל דבר אחד שיעזור לך לנתק את הקשר בין הצורך הרגשי לאכול, לאכילה עצמה.
בנוסף, הייתי מציעה לך לנהל יומן רישום, ובו בכל פעם שתרגישי דחף לאכול (בין אם באמת אכלת לאחר מכן ובין אם לא), תרשמי לעצמך את השעה שזה קרה, את ההרגשה שלך (אני עצובה, אני לחוצה, אני מוטרדת) וכן מה קרה לפני כן. הרישום הזה יעזור לך להבין באופן רחב יותר את הגורמים הרגשיים המובילים לרצון לאכול.
חשוב שתוסיפי טור נוסף ברישום, ובו תכתבי משפט שיכול להרגיע אותך. למשל אם סימנת לעצמך שאת לחוצה, ומה שקרה לפני כן זה שחשבת על בדיקה רפואית שאת צריכה לעשות וזה מטריד אותך, את יכולה לכתוב בטור האחרון – "זה טבעי לדאוג לפני בדיקות, אבל חבל לדאוג כל כך עוד לפני שיש לי תוצאות. ובכל מקרה האכילה לא תעזור לי להוריד את הדאגה, אלא רק תוסיף לתסכול שלי".
לגבי המצב הרגשי -
האכילה הרגשית היא כמו משכך כאבים כאשר יש לנו כאב גופני. היא מרגיעה, היא מנחמת, היא מעסיקה בדברים אחרים. אם נחפש לרגע הקבלה מתחום אחר, אפשר לחשוב על כאב שיניים. כשכואבות השיניים אפשר לקחת משככי כאבים לתקופה מסוימת, אבל בשלב כלשהו חייבים ללכת ולעשות טיפול שורש. אי אפשר לעד לקחת משככי כאבים, וכל הזמן להיות במעגל של תחושת כאב והרגעת הכאב.
באופן דומה, במקביל לכך שאת מנסה לבדוק דרכים להפסקת האכילה, אני מציעה לך לפנות לטיפול רגשי אצל פסיכולוג או פסיכולוגית, כדי לשתף מישהו מקצועי במה שאת מרגישה, כדי להבין את המקור לתחושות השליליות וכדי למצוא דרכים טובות יותר להתמודד איתן.
פעמים רבות בטיפול פסיכולוגי העוסק באכילה רגשית, הפסיכולוגים מפנים גם למפגשים עם דיאטנית במקביל. זאת על מנת שתהיה התמודדות מקצועית ונכונה עם שני הערוצים המרכזיים הלוקחים חלק באכילה רגשית.
שיהיה בהצלחה,
עינת
