שלום לך,
ציינת הרבה דברים שהם אינם פשוטים, ואני יכולה מאד להבין את דאגתך, בייחוד לקראת השתלבות במסגרת לימודית חדשה.
אני חושבת שזה בהחלט מתאים לפנות לפסיכולוג ילדים. מטרה אחת בכך הינה להבין את המקור לקשיים ההתנהגותיים. יתכן שהמקור הוא הפרעת קשב וריכוז, אם כי לרוב לא נוטים לתת אבחנה כזו בגיל כל כך צעיר. כמו כן יתכן שישנם גורמים רגשיים אחרים שמעוררים בו אי שקט גדול ותוקפנות.
מטרה נוספת בטיפול הינה לתת לכם הדרכה הורית. מתוך הבנת התנהגותו ניתן יהיה לחשוב יחד בהדרכת ההורים על האופן בו נכון להתמודד עם בעיות ההתנהגות. למשל כיצד להגיב אליו כאשר הוא תוקפני כלפי אחותו או ילדים אחרים. או כיצד להציב גבולות ולייצב את סמכותכם, שכן נראה שכרגע הוא לא נענה לדרישותיכם.
להערכתי ככל שהקשיים לא יטופלו, הם ימשיכו לבוא לידי ביטוי ואולי אף יחמירו, הן במסגרת הגן והן במסגרת המשפחתית. אגב, דבר נוסף שחשוב לעשות במקביל לטיפול הוא לשוחח על כך עם הגננת, כדי שהיא תבנה עבורו תכנית רגשית והתנהגותית המתאימה לו, ובכך תסייע לו. לאחר שתפנו לפסיכולוג או פסיכולוגית חשוב שהם גם יהיו בקשר עם הגננת.
עינת
