שלום לך,
אני מתארת לעצמי שזה קשה מאד לראות את בן הזוג שוקע בדיכאון, ומאבד את החשק להרבה מאד דברים, בלי האפשרות לסייע לו. אני מבינה מדבריך שהפסיכולוגית שלו סברה שטיפול תרופתי עשוי לסייע לו, אך הוא לא מוכן גם לאפשרות הזו.
דיכאון מתאפיין בכך שדברים שעוררו עניין, חשק והנאה בעבר, מאבדים ממשמעותם. לכך גם נוספות פעמים רבות תחושות של ייאוש לגבי העתיד. לפיכך בהחלט יתכן שגם ההחלטה של בן זוגך לסיים את הקשר, נובעת מהמשבר הדיכאוני.
עם זאת אינני יכולה לדעת מה עומד מאחורי ההחלטה של בן זוגך לגבי הקשר. כלומר האם זוהי החלטה עניינית או שהדבר נובע אך ורק מהמשבר הדכאוני. לכן אני חושבת שנכון "להעביר את הכדור לידיים שלך". כלומר, במידה ואתה סבור שלקשר שלכם יש פוטנציאל להימשך ולהתקדם, חשוב שתנסה להילחם על הקשר. ובמידה ואתה סבור שלא, או שאתה מרגיש שהטיעונים של בן זוגך הם עניינים, אז יתכן שנכון להרפות.
במידה ואתה מרגיש שחשוב לך להילחם על הקשר, המשמעות של כך בעיניי היא קודם כל לסייע לו להתמודד עם הדיכאון. אולי למשל לשכנע אותו כן לקחת טיפול תרופתי, או לעשות צעדים אחרים שיתרמו לשיפור במצבו. אחרת, יתכן שיהיה לו קשה לראות כל אפשרות חיובית בעתידו, לרבות בקשר שלכם.
עינת
