הי טומי,
אין ספק שזה מתסכל לראות את עצמך רוצה מאד להצליח במשימה שחשובה לך, אך לא מצליח לעשות זאת למרות הכל.
בנוסף, כתבת שאם תסיים זה יהיה סיום ראשון של לימודים מההתחלה ועד הסוף, ואני משערת מתוך זה שהבעיה שאתה מתאר כבר מוכרת לך משנים קודמות.
אתה שואל שאלה טובה ונכונה, שיתכן שמורכב יהיה לענות עליה, מאחר ודחיינות היא אחד הביטויים של הפרעת קשב וריכוז, אך לא היחידה כמובן. בהפרעת קשב וריכוז יש קושי למצוא את המוטיבציה הראשונית להתחיל במשימה, וההתחלה נדחית שוב ושוב: רק לשעה... רק לערב... אולי כבר מחר כי בכל זאת יש עוד קצת זמן עד למבחן וכד'. בנוסף, גם לאחר שמתחילים במשימה, קשה למצוא את הכוחות ואת הריכוז להמשיך במשימה הלימודית לאורך זמן. זאת מאחר והמוסחות היא רבה, וכל דבר קטן מוציא מריכוז ומושך כבר למקומות אחרים.
האם אתה מכיר מוסחות גם ממקומות אחרים פרט לדחיית הלמידה למבחן? למשל, איך היה עבורך להתרכז בשיעורים בקורס? האם הצלחת להתרכז בקלות לאורך כל השיעור, או שמצאת את עצמך מתעייף או מאבד עניין ככל שהשיעור מתקדם?
האם אתה מצליח להתארגן היטב לקראת משימות? למשל בארגון החומר ללמידה למבחן?
האם יש לך קושי להתארגן סביב דברים אחרים?
במידה ונראה שזה אכן הכיוון, היית מציעה לך לגשת לאבחון של הפרעת קשב וריכוז, שכן יתכן שזה העניין. ישנם לא מעט אנשים שמגלים רק בבגרותם שהם סובלים מהפרעת קשב וריכוז שלא אובחנה בזמן, ואז זה נותן להם הסבר לקשיים שהיו להם בלימודים.
עוד כיוון שצריך לחשוב עליו הוא ליקויי למידה. ליקויי למידה מתבטאים בקושי להבין את החומר, או בקושי לכתוב את החומר ולנסח אותו במבחן. האם אתה מרגיש שזה הכיוון?
בכל אופן הייתי מציעה לך להתחיל בתהליך של אבחון. דרך אפשרית לכך היא לפנות לפסיכיאטר או לנוירולוג. אלה הם שני סוגי הרופאים שמתמחים בנושא של הפרעת קשב וריכוז. אפשר לקבוע פגישה באופן פרטי, ואפשר כמובן גם ללא עלות דרך קופות החולים.
בפגישת התייעצות כזו, הפסיכיאטר או הנוירולוג יערכו בירור ראשוני לגבי הפרעת קשב וריכוז, ובהתאם לכך הם ימליצו לכך על המשך כיוון האבחון, כלומר האם כדאי להמשיך באבחון מסודר של הפרעת קשב וריכוז, או בכיוון אבחון אחר.
עינת
