שלום לך,
זה באמת קשה כשהפרידות בבוקר מלוות בבכי רב ובקשיים - גם לבנך המתמודד עם הפרידה שמהווה עבורו חוויה מאד לא נעימה, וגם לך כאמא אשר הולכת לעבודה עם הידיעה שבנך כרגע בוכה.
עם זאת, כתבת שבמשך היום הוא בסדר. וזה דבר חשוב מאד. זה מלמד אותנו ששלב הפרידה אכן כרגע עדיין קשה מאד עבורו, אבל מגיע רגע שבו הוא כן מצליח להירגע, וכן מצליח להשתלב בפעילות של הגן.
העלית דברים משמעותיים שונים שיכולים לעמוד בבסיס קשיי הפרידה – רגישות שאולי פיתח בשל המצב הגופני שלו והניתוחים שעבר, הפרידה שלכם (ואולי גם תקופה מתוחה בבית שקדמה לפרידה) ועזיבת הגננת שאין ספק שהיא משמעותית. כך שנראה שבנך התמודד עם אתגרים שונים, לא פשוטים מבחינה רגשית.
הייתי מציעה כמה דברים סביב הפרידה בבוקר –
הדבר הראשון הוא לדבר איתו כל בוקר מראש על כך שאתם תכף הולכים לגן, ושתהיי איתו שם כמה דקות ואז תלכי לעבודה. הדגישי את זה שאת יודעת שבמשך היום הוא יעשה דברים שהוא ייהנה מהם בגן, וגם את זה שאת תחזרי בצהריים לאסוף אותו.
הדבר השני קשור לצוות הגן. חשוב לבחור מצוות הגן דמות שהוא הכי קרוב אליה (הגננת החדשה או אחת הסייעות), ושהיא זו שתהיה אחראית על הפרידה שלו. כלומר היא זו שתיגש אליו כאשר אתם מגיעים. אפשר לחשוב איתה על דבר מסוים שהיא יכולה להציע לו. למשל לעזור לה בסידור של משהו בגן, דבר שיהיה רק התפקיד שלו. קשר שכזה ותפקיד שכזה יכולים להעצים אותו. כלומר מילד שמרגיש חסר אונים כשהוא צריך להיפרד מאמא, הוא הופך לילד שהסייעת בחרה בו לעזור לה בתפקיד מסוים.
דבר נוסף שיכול לעזור הוא שהוא יביא איתו חפץ מוכר מהבית לגן – צעצוע שהוא אוהב לדוגמא, אשר ממנו הוא בעצם לא צריך להיפרד, והוא מבחינתו הדבר אשר ממשיך להיות איתו – גם בבית וגם בגן. יש ילדים שאוכל מהבית גם עוזר להם. למשל להביא עוגיה שהוא מקבל בפרידה ממך, אומאפה כלשהו, אשר ברגע שאתם מגיעים לגן הוא יושב בשולחן ואוכל אותם (לאחר הפרידה ממך).
ועוד דבר – הקפידי שהפרידות לא יהיו ארוכות מדי. לעיתים נראה שככל שנישאר יותר בגן עם הילד שמתקשה להיפרד, כך זה ייתן לו תחושה בטוחה יותר ויהיה לו קל יותר להיפרד. אבל במרבית המקרים זה הפוך, כלומר הזמן הזה שההורה נשאר הוא זמן שבו הילד לא נרגע, אלא נשאר במתח מתמשך לקראת הרגע שבו ההורה יעזוב ואז הפרידה היא לרוב קשה יותר. כך שחשוב להקפיד על פרידות קצרות יחסית.
במידה וקשיים אלה נמשכים חשוב שתבקשי מהגננת שתערב את פסיכולוגית הגן. היא יכולה להגיע לגן לתצפת על הילד, ובהתאם להיכרות שלה איתו ועם הגן, להציע דרכים נוספות להתמודדות.
כמו כן במידה והקשיים נמשכים הייתי מציעה לך לפנות לפסיכולוגית ילדים להתייעצות. בפגישה שכזו תוכלי לספר בהרחבה על המשפחה, ועל בתך, ומתוך כך ניתן יהיה להבין יותר לעומק את הגורמים לקשיי הפרידה. ניתן לפנות לטיפול פרטי, אך גם ניתן לפנות לטיפול דרך קופות החולים.
עינת
