עינת שלום,
תודה על תשובתך. כל דברייך נכונים ומדוייקים.
שאלתי הראשונה, האם טיפול ריגשי נכון יכול לייתר לגמרי את הצורך בכדורים? (הנוירולוג בשעתו אחר שחלק גדול מהבעיה שלו היא רגשית)
שאלתי השניה, האם טיפול הומאופתי יכול לסייע לסימפטומים?
שאלתי השלישית, האם ייתכן כי חלק מהסימפטומים אינם נובעים מadhd אלא דווקא מהמחוננות? (קראתי שלפעמים מתבלבלים באבחנה) ואז צריך אבחון חוזר..?
שאלתי הרביעית הנוגעת להמלצתך לטיפול - מהו הטיפול הריגשי המתאים בשלב הזה? אני יודעת שיש המון שיטות, וברובן הוא כבר השתתף בעבר, עקב האבחון כadhd ועוד לפני שאובחן כמחונן: למשל היה בשחייה טיפולית במשך שנתיים, השתתף בסדנת מיומנויות פעמיים בעבר (אחת פרטית במכון שמיים, ואחת מהשירות הפסיכולוי בהמלצת ביה"ס, היה בשיחות אצל פסיכולוגית פרטית (10 מפגשים והיא חשבה שיש לו pdd אז עזבנו), והיום הוא בטיפול בשיטת cbt בביה"ס אצל היועצת, שם יש אמון גדול אך אין עקביות כי כל פעם יש משהו שצץ ומפגשים לא מתקיימים וזה כבר פוגע באמון לצערי)
לגבי המצב היום: מצד אחד לאחרונה התבגר מאד וגם מצבו החברתי השתפר, למזלנו ושמחתנו, בזכות חבר אחד בכיתה שמקבל אותו ממש כמו שהוא, מבין אותו ואוהב אותו מאד וזה משליך על כל ההרגשה שלו ועל היחס אליו מצד חברים אחרים בכיתה (החשש שלי שאם החבר לא יהיה שם הכל יתערער שוב)
אבל מצד שני עדיין יש את הקשיים הרגילים גם עם הכדור, שאמנם מפחית את התזזיתיות, וההשתטחויות והוא פחות רגיש,
אבל גם עם הכדור יש ממש קצוות בסף הרגישות ובהתנהגות - רגע אחד הוא מאושר ובטוח ונהנה עם חבריו, פחות רגיש לטריגרים ורגע אחר - הוא יוצא באמירות שכולם שונאים אותו, והחיים שלו דפוקים וחבל שנולד וכיוצ"ב...!! אולי חלק קשור לגיל ההתבגרות אבל ההתפרצויות והביטויים בהם הוא משתמש קיצוניים מאד, הטריגרים הם בעיקר על רקע קשיי תקשורת עם אחיו שבשבילו זה המדד הכי גדול למצבו כי זה אח!!, שזה מגיע לאלימות ממש, או כשהוא חושב שאני לא מבינה אותו ולא מתייחסת אלי מספיק ואז הוא אומר שהכל בגללי, או אפילו כשהוא מפסיד במשחק ויוצא לו קלף גרוע! 
לכן אני תוהה מה הטיפול המתאים בשלב הזה? אולי לבצע אבחון נוסף ל- adhd? אולי שוב סדנת מיומנויות להתמודד עם תסכולים? אולי לנסות טיפול הומאופתי ? עוד שיחות?
אציין כי אני ממש חוששת מה יהיה בחט"ב של המחוננים, שם התחרות גדולה, ויש את הבעיות הייחודיות למסגרת כזו? אציין כי הוא אני הופתעתי שהואא בחר להיות בחט"ב מחוננים ולא בכיתת מדעים או מופ"ת (עד היום למד בכיתה רגילה והיה במרכז העשרה פעם בשבוע), וזה למרות שגם במרכז ההעשרה אין לו חברים והוא מספר שלא משתפים אותו והוא לא מקובל. 
אודה לתשובתך מה הלאה מבחינת סוג הטיפול בו.