נושא: ילדה בת 3 עם פחד מעשיית צרכים ועוד..

היי עינת,

תודה ראשית על הפורום והאפשרות לחלוק
יש לנו ילדה בת 3 סופר סופר חכמה, נגמלה בגיל שנה ו 8 חודשים מרצונה(יש לה אחות בת כמעט 6) ומאוד אוהבת לעשות דברים לבד.
בשבועות האחרונים(אולי 3 אולי יותר) לא רוצה לעשות קקי באסלה, לא משנה מה עשינו(סיפור, הצגות, הפתעות, אפילו טלפון) וכלום לא רוצה לשבת. ואם יושבת לא עושה.
יוצא לה בתחתונים ובהתחלה הגבנו שחבל ולמה שלא תעשה באסלה לאט לאט הורדנו את התגבות ויותר הסברים איך יוצאת הצורה(בליווי ספרים שקנינו על גוף האדם).
היא ילדה שאם לא מקבלת מה שהיא רוצה מתעצבנת מנסה שוב ושוב עד שמבינה מה הגבולות.
יכולתי להגיד לעצמי שזה יחלוף(עשתה בשירותים השבוע וביקשה להיות לבד וניגבה לבד אבל לא יודעת אם יצא לה כי סגרה את המים) אבל אתמול באמבטיה שבעלי מקלח אותה ואת אחותה הם המציאו סיפורים, הסיפור שלה היה שהיא הלכה לאיבוד בטיול של הגן(גרים במושב) ומישהו באוטו הציע לה סוכריה על מקל ואמר שיקח אותה לגן(ממתק שרק לאחרונה הסכמנו לה) , אני כל הזמן מדברת איתה ועם אחותה מה עושים שמישהו מציע לנו משהו ועם מי מדברים ומי לא.
אני לא יודעת מה זה הסיפור הזה האם נכון או לא.. האם סופר כדי לקבל תשומת לב, איך הלכה לאיבוד בטיול גן של 15 ילדים ולא ידעתי, אולי השירותים קשור לזה..
אני מבולבלת בשבילי ובעיקר בשבילה.

שלום לך,

אני יכולה להבין את הבלבול, וכן את הדאגה שהוא מעורר.
ראשית, לגבי עשיית הצרכים – נסיגה ביכולת שנרכשה למצב מוקדם יותר (כמו חזרה להרטבת לילה, חזרה לשינה עם ההורים וכד'), הינה תופעה שכיחה בגילאים הצעירים. עם זאת, כמובן עלינו לנסות ולהבין מדוע היא מתרחשת.

לפעמים נסיגה כזו מתרחשת כאשר ישנה קפיצה כלשהי קדימה, ואז כמעין איזון ישנה נסיגה למקום מוכר ובטוח (כמו עלייה לגן בוגר יותר). לפעמים תופעה דומה מתרחשת כאשר ישנו שינוי כלשהו (הריון במשפחה, לידה, שינוי מקום מגורים, או אפילו החלפת חדר בבית). לפעמים זה יכול להתרחש בתגובה למתח פנימי או פחד מתמשך. ולפעמים... לפעמים אנחנו לא יודעים... ובגילאים הצעירים גם הילד עצמו אינו יודע בהכרח לשים את האצבע ולספר לנו.

אגב, כדאי לשאול את הגננת האם גם בגן היא נמנעת מעשיית קקי באסלה.

עם זאת אני מבינה שאת מוטרדת מהסיפור שסיפרה בתך. מכך שאולי ארע משהו מדאיג עם זר שפגשה בו, ואולי זה גם מסביר את נושא הצרכים באסלה. אבל רגע לפני שמתעוררת דאגה רבה, אני רוצה להציע לך לברר את העניין. את יכולה לפנות אל הגננת ולשאול על אפשרות שמשהו כזה קרה. כמו כן, את יכולה לברר עם בתך. את יכולה לבקש ממנה שתספר לך את מה שסיפרה לאבא, ולנסות להבין מתוך כך אם מפגש כזה אכן קרה. כמו כן, את יכולה לשאול שאלות שיעזרו לך להבין מה עוד קרה שם, במידה ונראה לך שזה אכן התרחש.

במידה והגננת מאשרת אפשרות של אירוע כזה, ובמידה וגם משיחה עם בתך נראה לך שזה התרחש, אני מציעה לגשת לייעוץ מקצועי עם פסיכולוגית ילדים, כדי לחשוב יחד על העזרה הנדרשת. אולם במידה ומתוך השיחות יעלה שזה לא התרחש, אני מציעה להתאזר בהרבה סבלנות... לדעת שנסיגות כאלה קורות במהלך התפתחות. והדבר החשוב הוא לא להיכנס לעימותים סביב הנושא, מאחר ואז יש סיכוי טוב שזה יתארך ויתקבע. אולם במידה וההימנעות מהאסלה תמשך זמן רב (מספר שבועות), אני מציעה גם כן לפנות לייעוץ.

עינת