שלום לך,
פחד מליצנים הפך להיות נפוץ בין ילדים בימים האחרונים, מאז שהחלה התופעה. ובאמת קשה להתחמק מכך – זה מדובר רבות בתקשורת, והילדים מדברים על כך בינם לבין עצמם.
בדרך כלל פחדים "לא מקשיבים להגיון", כלומר ההסבר שלכם יכול להיות מאד נכון ומאד משכנע, אבל החשש הפנימי והדמיון הפנימי, גוברים על ההסבר. אני יכולה לעודד בכך שטבעם של פחדים לחלוף, הרבה פעמים לבד וללא התערבות מיוחדת.
מה שהייתי מציעה זה שתתנו לבנכם את התמיכה שהוא זקוק לה – את הקרבה אליכם בזמן שהוא מבקש. כך, דרך הנוכחות שלכם והביטחון שהוא מקבל מקרבתכם, הוא יוכל לחוש בטוח שוב. אתם כמובן יכולים להמשיך להסביר לו שמדובר באנשים שעושים שטות, וסתם רוצים להפחיד ולא באמת מתכוונים לפגוע. אך לצד זה אתם גם יכולים להוסיף שאתם מבינים שהוא פוחד, וזה בסדר. אתם תהיו לידו כשהוא צריך, עד שהוא שהפחד יחלוף לבסוף והוא ירגיש שוב בטוח.
במידה והוא זקוק לקירבתכם גם בשינה, הייתי מציעה שתבואו אתם לחדרו ותהיו לידו שם עד שנרדם, ולא שהוא יבוא לחדרכם. שכן המטרה היא שהוא יוכל להרגיש דרככם שהחדר שלו הוא מקום בטוח.
עינת
