שלום לך,
חשוב להבין מה היתה החוויה הלא נעימה, דבר שיכול לעזור להבין את מקור הפחד. אני מבינה מבין השורות שאולי היה כאב מסוים שהקשה עליה לעשות את צרכיה?
האם בתך יודעת להסביר ממה היא מפחדת? במידה וכן, זה יכול לעזור להתאים את המענה למה שהיא זקוקה לו. למשל, במידה והיא מפחדת שיכאב לה, לא ניתן להבטיח לה שלא יכאב, זהו דבר שתצטרך לשוב ולבטוח בו מתוך ניסיון. אך אפשר להזכיר לה איך זה היה בעבר, לפני שכאב לה (אם זה היה הדבר הטראומטי).
דבר נוסף שחשוב להבין, הוא מה קורה בגן? האם בגן היא עושה את צרכיה הוא גם נמנעת?
נשמע שעשיתם ניסיונות חשובים עד כה – גם הפרסים, שנועדו ליצור מוטיבציה חיצונית כשהמוטיבציה הפנימית נפגעת, וגם הניסיון לשוחח איתה ולהסביר לה את החשיבות של ישיבה בשירותים לצורך עשיית צרכים.
אני רוצה להציע שתציעו לה שאתם ממש תהיו איתה בתוך השירותים, כדי שזו לא תהיה משימה שהיא תצטרך לעשות לבדה. אפשר להציע לקרוא לה ספר בזמן שהיא יושבת ומנסה לעשות קקי, דבר שיכול להוות הסחת דעת וכן להיות זמן נעים עבורה.
האם מפריע לה שהקקי בורח לה? במידה וכן זה יכול לסייע בהתגייסות שלה לעניין. במידה ולא, זה באמת מורכב יותר.
במידה וזה נמשך, אני מציעה שתפנו לפסיכולוג ילדים. נושא עשיית הצרכים הוא נושא מאד רגיש, שחשוב מצד אחד לתת לו מענה, ומצד שני חשוב שהמענה לא יהיה חודרני מדי. כלומר חשוב שלא להיכנס עמה לעימותים סביב נושא זה, אחרת זה יגרום להתבצרות חזקה יותר שלה סביב הנושא. לפיכך החשיבות של טיפול רגשי בנושא זה היא רבה.
עינת
