שלום לך,
משחק של ילדים פעמים רבות מבטא את החוויות שהם עוברים במקומות שונים, אשר הם ממשיכים לעבד דרך המשחק. ואכן זו אחת הדרכים להבין מה מתחולל בתוכם ומה מעסיק אותם.
עם זאת, כדי לענות על השאלה של מה זה מבטא אצל בתך, והאם זה מדאיג, צריך להכיר טוב יותר את בתך. כך לדוגמא שאלת האם אמירות אלה שלה מבטאות חוויות כואבות מביקור אצל רופאים. כדי לענות על כך צריך לברר האם היא היתה לאחרונה הרבה פעמים אצל רופא? האם ישנה בעיה גופנית שמצריכה ביקורות תקופתיות אצל רופאים, האם היתה התערבות רפואית מכאיבה וכו'.
באופן דומה, אני מציעה לדבר עם הגננת ולהבין מה עולה באינטראקציות שבין הילדים בגן. האם ישנו שיח אלים בגן (כמו "אני ארביץ לך") או אלימות ממש בין ילדים?
אני מציעה לנסות ולהרחיב את השיח איתה, כדי להבין מה היא מרגישה. למשל כאשר היא אומרת בזמן כעס "אני ארביץ לך". אפשר לשאול אותה – למה את רוצה להרביץ לי? או - אני רואה שמשהו מכעיס אותך, תגידי לי מה מכעיס אותך. כלומר חשוב לעודד אותה לבטא את מה שהיא מרגישה ואת מה שמפריע לה. עם הזמן זה עשוי להחליף את האיומים, וגם היא תרגיש יותר מובנת לעצמה ולאחרים. עם זאת, מול משפטים כמו "אני אחתוך אותך", אני מציעה לומר לה שאנחנו לא מדברים ככה או מתנהגים כך בבית. שמותר לה בהחלט לכעוס, אבל לא לאיים באלימות.
הרבה פעמים ילדים מאמצים מן משפטים תוקפניים שכאלה או אפילו התנהגויות תוקפניות, כדי להרגיש בעלי כוח. שכן הרבה פעמים הם דווקא חסרי כוח בהשוואה למבוגרים. לכן צריך לראות אם משפטים כאלה עולים בזמן שהיא חשה חלשה או חסרת שליטה מול מבוגר (הורה) שמחליט עבורה / דורש ממנה דברים, ואז לראות כיצד ניתן דווקא לחזק אותה ולתת לה תחושה שיש לה מקום.
עינת