נושא: פחד מדברים חמים אצל בת 2.4

היי ענת
הבת שלי בת 2.4 . בקיץ כשהלכנו לגני השעשועים היא נתקלה מתקנים שלא היו מוצלים ולכן הם היו חמים. מאז היא התחילה לפחד. היא בודקת כל דבר אם הוא חם או לא. גם דברים בבית, ומיד אחר כך היא מצהירה שהם חמים ומוכנה להשתמש בהם רק אחרי שאני אומרת שזה לא חם. כמובן היא בודקת גם כל דבר בחוץ. לא מזמן הייתי איתה בפרק והיה מתקן אחד חם במקצת, ובפעם הבאה שבאנו לאותו פארק עוד מרחוק היא צעק שהמתקן חם ושנלך למקום אחר. כמובן שהרגעתי אותה והיא אחר כך שיחקה שם בהנאה.
לפני יומיים אמרתי שאני אלביש לה חולצה נוספת כדי שיהיה לה חם בלילה והיא התחילה לבכות בהיסטריה והיה די קשה להרגיע אותה, ולגרום לה להסכים ללבוש חולצה עליונה. היא בכתה וצעקה שאני רוצה שיהיה לה חם. גם אתמול היא התנגדה להלבשת חולצה נוספת בצעקות חם חם. הפעם היה קצת יותר קל להרגיע אותה, היום זה כנראה נשכח.
בימים האחרונים התחלתי להגיד לה שאמא כאן והיא שומרת עליך ואם יהיה משהו חם אני אגיד לך. מה את אומרת? מה כדאי לעשות?
אודה לעצתך.
איריס

שלום איריס,

ראשית אפתח בלציין שפחדים מתחילים להיות נפוצים בגילאים אלה, בהם ההבנה של הילד הופכת להיות טובה ומורכבת יותר, וכך גם היכולת שלו לבטא במילים את תחושותיו.

פחדים מתעוררים מול גורם כלשהו (חפץ, אדם, בעל חיים, מצב) אשר נחווה כמסוכן וככזה שיכול להזיק. בלא מעט מקרים הפחד מתעורר גם אם לא התרחשה פגיעה. לדוגמא פחד מכלב, גם אם הילד לא ננשך מכלב, מאחר והמראה של הכלב או הנביחה שלו הם מבהילים. דוגמא אחרת היא פחד מייצור דמיוני כמו מפלצת.

את מתארת מצב אחר והוא פחד ממשהו שבחוויה שלה באמת פגע בה – המתקן היה חם ובאמת היה לה לא נעים ביד כאשר היא נגעה בו. במובן הזה, הפחד שלה הוא בהחלט מוצדק. היא לא רוצה לחוות שוב את אותה חוויה לא נעימה. זו למעשה המטרה שלשמה קיים בנו פחד – למנוע מאיתנו להיקלע למצבים שעשויים להיות לנו מסוכנים, וכך לשמור על עצמנו.

כך שלבתך יש כבר את היכולת להבין שקרה לה משהו "מסוכן" ולנסות להימנע ממנו. אבל עדיין, בשל גילה הצעיר היא עוד לא מסוגלת לזהות באופן מספיק מדויק רק את מה שבאמת מסוכן, או להעריך את עוצמת הסכנה (אם משהו הוא רק קצת חם או מאד חם) ולכן היא עושה הכללה. ומבחינתה כעת כל חפץ עשוי להיות חם.

מסיבה זו מה שאת עושה הוא מצוין – את מרגיעה אותה, ומסבירה לה שמקום שאליו אתם הולכים או החפץ שנמצא לידה הם לא חמים ולא מסוכנים, ונראה שזה עוזר לה. זו באמת הדרך שתסייע לה בהדרגה לשחרר את הפחד. עם הזמן היא תפנים את המסר המרגיע שלך, ותבין שהחשש שלה אינו מוצדק.

לכן, אני מציעה שתמשיכי לעשות כך. את יכולה לומר לה שאת מבינה שהיא חוששת (הרי החשש שלה הוא באמת מוצדק מבחינתה. היא רוצה לא לגעת שוב במשהו חם). ובהחלט לומר לה את מה שכתבת – שאת שומרת עליה, ושאת תיידעי אותה אם משהו חם.

עם זאת אציין שחשוב שתעשי זאת רק כאשר את רואה שהיא באמת חוששת ממשהו. כלומר כאשר תראי שהיא נמנעת מלהתקרב למשהו או לגעת בו. ולעומת זאת, אם היא כבר תיגש לחפץ כלשהו בבית או למתקן כלשהו בגן שעשועים ללא חשש, אז כבר אין צורך במילים המרגיעות, שכן הן רק יזכירו וישמרו את חווית הפחד.

אני מאמינה שעם הזמן הפחד הזה יחלוף, ונראה שזה כבר קורה בהדרגה, מעצם כך שהיא יכולה לשחרר את הפחד לאחר שאת מרגיעה אותה. עוד ועוד התנסויות חיוביות (גן שעשועים שאינו חם), וכן מסרים מרגיעים ושומרים כפי שאת מעבירה לה, יסייעו לה בכך.

עינת

היי עינת
תודה על תשובתך המפורטת. ברשותך אני רוצה לחדד כמה נקודות, ואודה לך מאד מאד אם תוכלי לענות.
ראשית, אני רוצה לציין שבתי היא ילדה שמחה ורגועה. האופי שלה מדהים ונוח.
לכן כואב לי מאד לראות אותה חוששת כל כך. ברצוני לציין שהאירוע בגן השעשועים התרחש לפני כ 5 חודשים. האם זה נראה לך טבעי שזה ילווה אותנו עד עכשיו? היא בודקת כל דבר לפני שהיא מתיישבת עליו.. גם בבית וגם בחוץ. גם אחרי שהיא בודקת היא אומרת שהדבר חם (למרות שזה לא נכון). האם היא לא אמורה כבר לזהות לבד אם חם או לא? אחרי שהיא מקבלת מסר מרגיע היא אכן משתמשת באותו עצם שרצתה להשתמש, אבל מדאיג אותי הצורך שלה לבדוק כל דבר. מדאיג אותי שהיא נשמעת מבוהלת כשהיא בודקת. האם מתפתחת כאן פוביה/אובססיה? כרגע היא אתי בבית או עם בעלי או עם אחותי. כלומר היא תמיד זוכה לטיפול של 1:1, וההיענות לחשש שלה היא מידית. אבל קיימת אפשרות שתיכנס אולי לגן אחרי פסח, או לכל המאוחר בספטמבר. היא אמנם תיכנס לגן פרטי. אבל כבר לא יהיה טיפול של 1:1. ולא בטוח שאם היא תגיד על משהו שהוא חם יהיה מישהו שירגיע מיד, כך שהיא עלולה לפתח דפוסים של הימנעות.
דבר נוסף : מאז ומתמיד היא מסרבת לכל מאכל שאינו בטמפ' החדר. אם מוגש לה מאכל פושר שהוא מאד רחוק מלהיות חם, היא יורקת אותו מידית ואומרת שהוא חם.. האם זה משהו רגיל בגילה? (בת יחידה כרגע ואין לי למה להשוות). כמו שכתבתי היא הרי תלך לגן ובהחלט יכול להיות מצב שתקבל מאכל פושר.
אפילו איזכור המילה חם לגבי בגד שלה (שהיא מכירה היטב), גרם לבכי נוראי. כך שנראה לי שהיא מאד מוטרדת ומפחדת מכל הנושא של חום.
עד כה הסתפקתי בלציין שזה לא חם, זה אמנם עזר לה להשתמש, אבל לא הפחית את הדאגה, ואת הבדיקות שלה, אם הדבר עליו היא יושבת הוא חם. רק ביומיים-שלושה האחרונים התחלתי להגיד לה שאמא ואבא כאן ושומרים עליה ויגידו לה אם משהו חם. כך שעוד מוקדם אולי לראות ירידה בחשש. נראה לי שזה מסיר אמנם את האחריות מעליה, אבל לא עולה בדעתי דרך אחרת. האם יש דרך כל שהיא להכחיד או לצמצם מאד את הבדיקות המתמידות האלה?
האם ייתכן שיש כאן בעיה בוויסות תחושתי? איך יודעים אם כן?

שלום,

חמישה חודשים זה בהחלט הרבה זמן בגיל הזה, כך שאני מבינה את הדאגה ואת הצורך להבין. הדברים שאת מוסיפה מעלים כמה אפשרויות נוספות.

פחד מדברים חמים כשלעצמו פחות שכיח בגילאים אלה. לרוב שכיחים יותר פחד מחושך, חרדה מפרידה מההורים, פחד מבעלי חיים מסוימים ופחד מרעשים. כך שנראה לי שלא מדובר בפוביה מדברים חמים, אלא אולי צורך רגשי כלשהו שבא לידי ביטוי דרך הבדיקה הזאת.

לדוגמא, יכול להיות שדרך כך שהיא מזמינה אתכם לבדוק אם משהו הוא חם או לא, היא בעצם מבקשת מכם אישור לכך שהיא בטוחה. לא רק במובן של חום אלא במובן רחב יותר. כלומר, שאתם מאשרים לה שחפץ מסוים הוא טוב לה, או שהעלייה על מתקן מסוים היא בטוחה. כלומר שאולי היא זקוקה לתיווך שלכם להרגשת ביטחון.
כתבת שהיא עדיין לא הולכת לגן. כך שיכול להיות שהיא עוד לא התנסתה מספיק במצבים בהם היא צריכה להיות עצמאית ונפרדת, ולזהות בעצמה אם משהו טוב לה או לא. בגן כפי שכתבת, היחס הוא לא 1:1 ולכן הילדים "חייבים" להתנסות במצבים בהם אין מבוגר צמוד.

זוהי רק השערה כמובן. צריך להכיר יותר לעומק כדי לשים את האצבע באופן מדויק יותר. למשל האם יש עוד מקומות של היצמדות אליכם, או מקומות בהם היא זקוקה לעזרה ונוכחות של האחר כאשר כבר אפשר לצפות ממנה "להסתדר לבד" (כמו לאכול לבד, או לשחק קצת לבד). או איך היא מגיבה בתגובה למצבים אחרים שלא נעימים לה.

אגב, ביחס לגן חשוב לי לומר מול החשש שלא יהיה מבוגר צמוד, שיש בכך גם יתרונות. היא תמצא את עצמה משחקת הרבה עם בני גילה, לומדת לשחק איתם, לומדת לוותר, לומדת לעמוד על שלה, רוכשת עצמאות בדברים מסוימים. כך שבגיל שלה כבר בהחלט אפשר לראות בגן מקום חיובי שעונה על הצרכים החברתיים, על הסקרנות הלימודית ועל פיתוח ביטחון ביכולותיה.

לגבי הרגישות התחושתית – רגישות לנושא של טמפרטורה יכולה להיות מאפיין של כך. אבל לצד כך לרוב גם מופיעות רגישויות נוספות. לדוגמא לאור, לסוג מגע מסוים, לבגדים מסוימים (או תוויות של הבגדים) שלא נעימים לגוף. אם יש דברים נוספים מסוג זה, כדאי לבדוק את הנושא. בכל מקרה את יכולה לגשת למרכז להתפתחות הילד בקופת החולים ולבדוק את הצורך באבחון בנושא.

לפני סיום, שאלת כיצד לצמצם את ההתנהגויות של הבדיקה. כרגע היא ממשיכה לחוש צורך שתבדקו. אבל אפשר שתציעו משהו אחר במקום לבדוק. שכן, לבדוק שוב ושוב זה מאשר את ההבנה שלה שצריך לבדוק אם משהו חם. ומול זה אתם יכולים לומר לה לגבי דברים שאתם יודעים שהם לא חמים, שהיא חוששת אבל אתם יודעים שלא צריך לבדוק. אתם יודעים שזה נעים. כלומר, נסו לצמצם את התנהגויות הבדיקה שלכם.

אם אתם נותרים מוטרדים גם בהמשך הייתי מציעה שתיגשו להתייעצות אצל פסיכולוגית ילדים כדי שאפשר יהיה להתבונן יותר לעומק (לדוגמא ההתפתחות של בתכם, התפקוד שלה בתחומים שונים), ומתוך כך להבין יותר ולחשוב על דרכי התמודדות נוספות.

עינת

תודה רבה עינת