שלום לך,
ילדים נוטים לחשוש ממה שאינו מוכר להם וממה שאינו מובן להם. בנך בגיל שבו מצד אחד הוא מזהה שיש מולו מישהו "קצת אחר", דבר שמעורר בו רתיעה. אולי מתוך המראה החריג של מי שפגשתם לדוגמא, או אולי בגלל השונות הלא ברורה. אבל מצד שני הוא עדיין אינו מכיר ומבין מספיק, כדי להרגיע את עצמו בכך שמדובר באדם ככל האדם שיש לו מגבלה פיזית או התנהגותית כלשהי.
כך שאני רוצה לומר שהחשש שלו מובן בגילו הצעיר. עם זאת, דווקא מאחר ונתקלתם לאחרונה באדם עם מוגבלות שעוררה בו חשש, זו הזדמנות לדבר על הנושא הזה ולהסביר לו מעט יותר, כדי שלא יחוש בעתיד רתיעה ופחד כל כך גדולים. אפשר וחשוב לדבר על כך שיש אנשים שיש להם קשיים או מחלות שונות. לדוגמא למי שקשה לו לראות יש משקפיים, למי שקשה לו לשמוע יש מכשיר שמיעה, ויש אנשים עם קשיים אחרים – קושי בהליכה, מראה קצת אחר וכד'. עצם הידיעה וההבנה יכולים להיות גורם מרגיע משמעותי.
לגבי הפחד מחיות – אני מציעה לנסות וליידד אותו בהדרגה עם החיה שמפחידה אותו. למשל אם הוא פוחד מאריות אפשר להדפיס ציורים של אריה במחשב ולצבוע, לספר סיפורים עם אריות נחמדים (האריה שאהב תות, אריה הספריה ועוד) ואפילו לקנות לו בובה חמודה של אריה. בהמשך אפשר גם לראות תמונות אמיתיות של אריה במחשב, לקרוא כל מיני דברים על אריה שעוזרים להכיר יותר טוב את מה שמאפיין אותו וכד'. המטרה בכך היא לחשוף אותו בהדרגה לחיה שמפחידה אותו, בצעדים קטנים. החל מדברים שאינם כל כך מפחידים, ובהדרגה עד לדברים שקצת יותר מפחידים - גם דרך תמונות ואביזרים אחרים, ולעיתים גם דרך חשיפה במציאות. לדוגמא כאשר יש פחד מכלבים, לאחר צעדים ראשוניים שדומים למה שתיארתי קודם, אפשר בהדרגה גם להתקרב לכלב אמיתי קטן. בהתחלה רק להסתכל עליו, לאחר מכן להתקרב, לבסוף ללטף וכד'.
מדברייך עולה שאלו הן רק שתי דוגמאות מתוך פחדים וחששות אחרים ורחבים יותר של בנך. נראה שהוא אינו חש מספיק בטוח בנסיבות שונות. אם את מרגישה שהפחדים האלה גורמים לו ולכם למצוקה, אני מציעה לכם לפנות להתייעצות עם פסיכולוג או פסיכולוגית ילדים. המטרה בכך היא להבין יותר לעומק את מקור הפחדים, וכן לסייע לכם ולבנכם להתמודד עם פחדים אלה, ולחזק את בטחונו העצמי.
עינת