שלום חן,
הקשיים שאת מתארת נשמעים באמת כמו ביעותי לילה. תופעה שבה הילד כאילו מתעורר, אומר משפטים שונים, לעיתים אף צועק ונראה מפוחד או במצוקה כלשהי, אך למעשה הוא נמצא בשינה עמוקה.
לרוב זהו אירוע שגם מאד מסתכל להורים, מאחר והרצון הראשוני הוא להעיר את הילד כדי להרגיע אותו ולעזור לו, אך אין לכך השפעה כזו. כלומר זה לא מרגיע, ולעיתים אפילו מגביר את התגובות. כל מה שנותר להורים אפוא לעשות זה להמתין שזה יחלוף, וכן להישאר ליד הילד כדי לוודא שבתנועותיו הוא לא ייפול מהמיטה או שלא ינסה לקום מהמיטה.
ביעותי לילה עשויים להיות מושפעים מאיכות השינה (מספר שעות השינה ורציפות השינה), ואולי זהו המקום בו תוכלו להתערב, אם אתם סבורים שיש קושי כזה. כמו כן יש הסבורים שגם מתח נפשי לאורך היום עשוי להוביל לביעותי לילה. עם זאת לרוב ביעותי הלילה פשוט חולפים מעצמם.
מאחר וביעותי לילה באמת אינם בשליטה, כל שאתם יכולים לעשות הוא להסביר לילדכם את מה שעובר עליו. פעמים רבות העצם ההבנה למה שמתרחש, מספקת רגיעה. שכן, יתכן והפחד הוא מעצם כך שקורה לו משהו שאינו בשליטתו (את תוכן ביעותי הלילה לרוב הילדים אינם זוכרים).
עם זאת, במידה והדבר מעורר בו פחד מללכת לישון, או במידה ואתם מזהים קשיים רגשיים נוספים גם לאורך היום, אני מציעה שתפנו להתייעצות עם פסיכולוג או פסיכולוגית ילדים.
עינת
