שלום,
ילדים שונים אחד מהשני בהרבה דברים, ובין היתר גם בכמה הם מוכנים להתעמת עם ילדים אחרים. כלומר, יש כאלה שלא חוששים מאף אחד, וכאשר יש עימות הם מכים ילדים אחרים. יש כאלה שמעדיפים שלא להשתמש באלימות, ועושים זאת רק כאשר אין להם ברירה. ויש כאלה אשר חוששים מלריב עם אחרים, ונמנעים מלעשות את זה, גם אם מציקים להם או מכים אותך.
נראה שבנך משתייך לקבוצה השלישית – הוא נמנע מלהתעמת עם ילדים אחרים. יכול להיות שהוא מרגיש שהוא לא מספיק חזק כמוהם, או לא מספיק יודע לעמוד על שלו. ויכול להיות שהוא באמת פוחד מלהתעמת איתם. כך שאולי האמירה שלו לגבי עצמו שהוא פחדן היא נכונה...
אני יכולה להבין את זה שאת לא רוצה שהוא יחווה את עצמו כפחדן. זו לא חוויה נעימה להרגיש ככה. לכן הייתי מציעה שני דברים כדי לסייע לו:
הדבר הראשון הוא להבין מדוע הוא חושש מאחרים. למה לדוגמא הוא לא מעיר לילדים שמציקים לו? מה הוא חושש שיקרה? אפשר לשוחח איתו אחרי מקרים כאלה ולשאול איך הרגיש. ולאחר מכן לומר לו שמותר לו להגיד לאחרים כאשר משהו לא נעים לו, כאשר הוא לא רוצה משהו וכד'. כלומר, זה חשוב מאד לעזור לו להבין מה הוא מרגיש, וכן שמותר לו לשים גבול במקומות שלא נעימים לו.
הדבר השני הוא להגדיר במילים אחרות את מה שהוא מרגיש. אפשר לומר לו שהוא פוחד מללכת מכות עם אחרים וזה בסדר. ויותר מזה – אפשר להדגיש זאת כדבר חיובי. לדבר על כך שהוא לא ילד אלים, שהוא מעדיף להימנע מלהרביץ. ולכן הוא מעדיף אפילו "להפסיד מראש" מאשר להתחיל לריב עם אחרים. כלומר להדגיש זאת כתכונה חיובית ולאו דווקא שלילית.
עם זאת כאמור, חשוב לעזור לו למצוא דרך אחרת להגן על עצמו – לומר במילים, לפנות למורה וכד'. כלומר זה בסדר גמור שהוא מעדיף שלא להיכנס לעימות עם אחרים, גם אם זה מתוך פחד. אבל חשוב שהוא עדיין ירגיש שיש לו דרכים לשמור על עצמו ושהוא לא חסר אונים.
דרך נוספת לסייע לו היא להיעזר בדמויות החינוכיות המלוות אותו. כדאי שתשוחחי עם הגננת לגבי התחושות שלך, ותשמעי ממנה האם היא רואה זאת בשעות הגן. במידה וזה קורה בשעות הגן, חשוב שגם היא תחזק אותו ותלמד אותו להביע את תחושותיו ולשים גבול לאחרים. ובכל מקרה, כדי לשוחח עמה על התפיסה שלו את עצמו, ועל הצורך להעצים ולחזק את תחושת הערך העצמי שלו. במידה וזה יימשך גם בתחילת השנה הבאה, כדאי יהיה גם לשוחח עם המורה שלו, כדי שתשים לב לכך ותדע לתת לכך מענה במידת הצורך.
עינת