שלום, אורח
אימייל : סיסמה: זכור אותי

נושא: בן 3 חזר למצוץ אצבע..

בן 3 חזר למצוץ אצבע.. לפני 10 שנים 2 חודשים #1

היי,

שמי ליאת ויש לי שלושה ילדים, בן 7, בן 3.5 ובן שנתיים.
הילד בן ה 3.5 לא היה עם מוצץ מינקות. יש לציין כי הוא הורגל להירדם עם בקבוק ואני חושבת שהוא השתמש בו כמוצץ. הוא נרדם עם בקבוק עד היום. במהלך היום הוא לא דורש בקבוק ושותה בכוס כמו אחיו (גם הקטן).
למיטב הבנתי לא חווינו שינוי כלשהו (למעט גן חדש בתחילת השנה) אבל הילדון התחיל לאכול את השרוולים (הוא כורך את השרוול סביב האצבע ואוכל אותו). גם בלי השרוול הוא מכניס הרבה את האצבעות לפה וכמעט כל הזמן עם האצבעות בפה. הוא גם החליט שהוא דבוק לבעלי והוא רוצה שהוא יסיע אותו לגן ויהיה איתו כל הזמן. אותי הוא לא ממש רוצה..
אני אמא משקיענית, מגיעה לגן להקריא סיפורים ומבשלת אוכל חם כל יום וכו, יחד עם זאת לאחרונה יוצא לי להישאר פה ושם עד מאוחר בעבודה. זה היה גם בעבר, אולי עכשיו קצת יותר. בנוסף, הגננת שלו (שדווקא לא התרשמתי על קשר מיוחד ביניהם) טסה למשפחתה בחול ונעדרת כבר כשלושה שבועות.
ניסיתי לומר את כל מה שאני חושבת שיכול להשליך על המצב החדש שנוצר עימו.
מה דעתך? למה הוא מכניס כל הזמן ידים לפה??
(אגב, לא צומחות לו שיניים חדשות או משהו כזה. למרות שהוא בן 3.5 בדקתי בכל אופן..).

תודה מראש
ליאת
יש להתחבר כדי להגיב.

בן 3 חזר למצוץ אצבע.. לפני 10 שנים 2 חודשים #2

שלום ליאת,

הרבה פעמים בהתפתחות של ילדים יש נסיגות מסוימות, כמו חזרה למצוץ אצבע או חזרה להרטבה, ובאמת זה נכון לעצור ולחשוב מדוע זה קורה.

לעיתים זהו חלק טבעי מההתפתחות – ילדים עומדים בפני אינספור אתגרים חדשים בתחום החברתי, בתחום המשפחתי, בתחום המוטורי, סביב למידה של דברים חדשים ועוד. אתגרים אלה עשויים לעורר לחץ פנימי, ומכאן הצורך לשוב למשהו מוכר ומנחם.

עם זאת נסיגה שכזו גם עשויה להיות בתגובה לבעיה משמעותית יותר שמתעוררת, כפי שאת מנסה לברר. אני לא יכולה לדעת בוודאות מדוע הוא מכניס ידיים לפה, אלא רק להעלות השערות מתוך דברייך. זה יכול להיות קשור ללחץ בגן, אולי סביב הגננת שלא נמצאת כבר הרבה זמן. ונראה שאולי בתגובה לכך גם הצורך של בנך שאביו יסיע אותו לגן. יתכן שגם ישנם לחצים אחרים בגן, וכדאי לכן לשאול את הצוות החינוכי אם משהו השתנה בתפקוד של בנך בגן.

כמו כן הקושי עשוי להיות קשור לשינוי כלשהו בתוך המשפחה. זה יכול להיות דבר שממש קרה, אך גם יכול להיות חוויה פנימית של בנך. לדוגמא, הרבה פעמים ילדים אמצעיים מגיבים לילד הצעיר מהם. לעיתים קיומו של אח תינוק לא מאיים עליהם, אך כאשר הוא לפתע גדל ומסתובב ומדבר, לוקח להם חפצים ומתחרה באופן ישיר על תשומת הלב, הדבר הופך להיות מפריע יותר.

בהקשר זה יתכן שבנך מבקש יותר את קרבתו של בעלך, מאחר והוא מרגיש שאת פנויה יותר לאח הצעיר יותר (דבר שיכול להיות מציאותי, אך גם יכול להיות חוויה פנימית שלו גם אם המציאות היא לא כך). ואולי תחושות אלה מעוררות בו חזרה לשלב ינקותי יותר, כלומר הוא גם מרגיע את עצמו וגם מתנהג כקטן יותר, אולי מתוך רצון להידמות לאח הצעיר.

כאמור, צריך לשמוע יותר בהרחבה כדי להצליח להצביע באופן מדויק ונכון על הסיבה. עם זאת עדיין ניתן לראות את מציצת האצבעות כצורך שלו להרגיע את עצמו. לכן הייתי מציעה ברגע שכזה, לראות קודם כל אם את יכולה לזהות מה מעורר בו מתח. כלומר מה קרה רגע לפני שהתחיל למצוץ את האצבעות או את השרוול? ובכל מקרה, הייתי מציעה ברגע שכזה להציע לו את קרבתכם כגורם מנחם ומרגיע במקום האצבע. לדוגמא לחבק אותו, לצחוק איתו, לשחק איתו וכד'. כך, הוא גם יזכה להרגעה שהוא זקוק לה, וגם ילמד להיעזר באחרים שסביבו כגורם מרגיע, ובכך לצמצם את ההרגל החדש.

דבר אחרון, הייתי מציעה לכם לנסות ולצמצם בהדרגה את ההרגל של שינה עם בקבוק, ובכך בעצם לצמצם את ההרגל של מציצת חפץ כלשהו להרגעה. שכן, בלילה הוא נעזר בבקבוק, וביום מחפש תחליף אחר לכך בדמות האצבע או השרוול. נסו למשל להציע לו לשתות מכוס לפני השינה, ותאמרו לו שבכל פעם שיהיה צמא, שיקרא לכם ותביאו לו כוס מים נוספת. אפשרות אחרת היא לעבור לבקבוק ללא פטמה, כגון בקבוקים עם קש נשלף.

עינת
יש להתחבר כדי להגיב.
Time to create page: 0.126 seconds
Powered by פורום Kunena
עינת רדאי

הי! אני עינת רדאי ואני פסיכולוגית קלינית...

ברוכים הבאים לפורום שלי!

אני מזמינה אתכם להתייעץ ולשאול אותי שאלות בנושאים שמעסיקים ומטרידים אתכם.