שלום לירון,
כתבת שבנך עושה דברים מוזרים לאחרונה – הוא לוקח בגדים תחתונים שלך מהארון. אני מניחה שיש בכך שני דברים שמעסיקים אותך, גם העניין שהוא מגלה בבגדים שלך, וגם עצם זה שהוא לוקח ללא רשות. כדי להצליח לשים את האצבע על הסיבה המדויקת צריך להכיר אותו יותר, כך שלא אוכל לדעת בוודאות מתוך הכתוב. עם זאת אנסה להעלות שתי השערות אפשריות.
אפשרות אחת נוגעת לבגדי הנשים. נראה שמשהו בכך מעלה את סקרנותו. אולי הוא מודע יותר בתקופה זו להבדלים בין בנים לבנות, ובתוך כך יש משהו מסקרן ומרגש בבגדים של המין השני. בגיל הזה לדוגמא בנים שלובשים שמלה (של אחותם או תחפושת בבית או בגן) כבר מבינים שזה "לא שייך להם" וזה משעשע אותם, מסקרן אותם וגם אפילו מרגש בכך שזה מן דבר אסור או לא מקובל. יתכן שבאופן דומה בנך מסוקרן מנושא הבגדים הנשיים.
לכן אני מציעה במידה וזה קורה שוב, לא רק לכעוס על עצם כך שלקח ללא רשות, אלא לנסות לדבר איתו על כך. כלומר, לנסות להבין למה לקח. האם בא לו ללבוש את הבגדים האלה? אם כן, אפשר לחשוב מה כן אפשר לתת לו ללבוש. אפשר לדוגמא לראות אם יש שמלה של אחותו הקטנה או פריטים כלשהם מלבושה שיכול היה ללבוש מתוך משחק. אפשר גם לתת לו ללבוש חולצה שלך או שמלה שלך, דבר שיאפשר לו בעולם הדמיון "להיכנס לנעליים של אמא". כמו כן אני מציעה לנצל את תקופה זו שלקראת פורים, כדי ליצור ארגז תחפושות ולשים בו פריטים שונים. בין היתר גם שמלה, חצאית, קשתות לשיער וכד'. לא כתבת שאת דואגת מכך, אבל אכתוב בכל זאת – בגיל זה העיסוק בבגדי נשים אינו מעיד על נטייה מינית כלשהי. יש בכך עניין וסקרנות שהם טבעיים לגיל. הרבה פעמים בגיל זה אחים לובשים את הבגדים של האחים מן המין השני וזה משעשע, מסקרן ומרגש. לכן, אפשרו לו שתהיה לו דרך לבטא סקרנות זו, ושיוכל לעשות זאת ללא צורך לקחת מהמגירה שלך.
דרך נוספת להבין את לקיחת הבגדים היא צורך להרגיש קרוב אלייך, דרך כלשהי לקחת לו "משהו ממך" שיהיה איתו. אבל כמובן צריך לראות אם יש דברים נוספים שתומכים בשערה כללית זו, כמו האם ישנם ביטויים נוספים של חיפוש קרבה, או ביטויים של תסכול מכך שאת לא איתו כפי שהיה רוצה.
לגבי כך שלוקח מהארון, חשוב כמובן לעזור לו להבין שזו התנהגות לא מקובלת. שבמידה ורוצה הוא יכול לבקש ממך ותראי מה את יכולה לתת לו ומה לא. עם זאת עצם כך שלקח ללא רשות מעיד אולי על המבוכה שלו מלבקש זאת, ולכן כפי שכתבתי קודם, טוב יהיה לראות כיצד ניתן לאפשר לו בגדים מסוג זה ללא צורך שייקח ללא רשות.
לגבי האכילה, איני יכולה להתייחס לכך מבלי להכירו. צריך לראות האם זו סלקטיביות שקשורה לאוכל בלבד, או נטייה כללית לסלקטיביות. צריך לראות האם הבררנות באוכל קשורה לרגישות למרקמים מסוימים, והאם רגישות מסוג זה קיימת לא רק באוכל. כמו כן כיצד הוא אוכל כשאינו בבית? במידה ונושא זה מטריד אתכם הייתי מציעה לפנות למרכז להתפתחות הילד. אפשרות נוספת היא להתייעץ עם פסיכולוגית הגן, במידה וגם יש שם קשיים שונים.
עינת