שלום לך,
את מתארת נסיגה בהתנהגות של בתך - התקפי זעם ובכי שהחלו לאחרונה, וכן חזרה להרטבת לילה (למרות שבגילה זה בהחלט עדיין תקין, אבל חשוב להתייחס לחזרה להרטבה לאחר שיש גמילה) ולעשיית צרכים בתחתונים. מעבר לקושי בהתמודדות, זה בהחלט מעורר דאגה וצורך לחשוב כיצד ניתן לסייע לה לחוש טוב יותר ולהתמודד עם מה שמטריד אותה, דבר שגם יסייע לבסוף להתנהגותה.
אני מבינה שאת מרגישה שהשינוי במצב הרגשי ובהתנהגות של בתך קשור ללידה של האחות הצעירה. בדרך כלל בקרב אחים, גם אם ישנה אהבה רבה ואכפתיות רבה, ישנה גם קנאה ותחושה שהאחד בא על חשבון השני. אותם מבטים שאת חשה בהם, שמשאירים אותך בתחושה לא נוחה כאשר את מבטאת קירבה וחיבה אל הבת השנייה, בהחלט עשויים להצביע על כך שקשה לה להכיר בכך שישנה אחות נוספת אשר מתחרה איתה על המשאב החשוב – תשומת הלב שלה אמא.
ההנחה של אנשים רבים היא שילד אשר נולד לו אח, יחוש קנאה גדולה כבר ברגע שנולד האח. אולם פעמים רבות קנאה זו מתפתחת דווקא בהמשך, כאשר האח הצעיר מתחיל פתאום להסתובב בבית, לגעת בחפצים אישיים ולתפוס תשומת לב באופן מגוון יותר, וזה אכן כרגע הגיל של האחות הצעירה.
מה שעוזר במצבים של קנאה כה גדולה הוא "אפליה מתקנת" ביחס חיובי. כלומר, נסו לפרק זמן מסוים להגדיר לעצמכם שאחת המטרות שלכם הינה לתת לבתכם הגדולה תחושה שהיא במרכז תשומת הלב שלכם. התפעלו ממנה, חפשו את קרבתה, שחקו איתה בתוך קשר של "אחד על אחד" וכד'.
דבר נוסף הינו לאפשר לה לבטא את תחושות הקנאה, הכעס והתסכול. למשל כאשר את חשה במבט כלשהו מצד בתך כשאת מרימה את האחות הקטנה, את בהחלט יכולה להתייחס לכך. למשל לומר לה שאת יודעת שאולי היא היתה מעדיפה עכשיו שתהיי איתה ולא תטפלי באחות הצעירה. אפשרות הביטוי היא חשובה – היא מאפשרת לתת מקום לתחושות שלה, מאפשרת לה להבין מה קורה בתוכה, ומאפשרת לה לחוש שאתם מבינים אותה. זה כשלעצמו חשוב מאד, גם אם אי אפשר לשנות את המציאות.
ועוד דבר הינו להעצים את מקומה כאחות גדולה. יתכן וכרגע היא חשה בעיקר את החיסרון בלהיות אחות גדולה – תשומת הלב נגזלה ועברה גם לאחות הצעירה, כשהאחות הצעירה בוכה ניגשים אליה מייד בעוד היא צריכה להמתין, אולי היא גם חשה שמתפעלים יותר מהאחות הצעירה או שנותנים לה תשומת לב גדולה יותר (דבר שגם הרבה פעמים נכון בגלל התובענות ההכרחית של תינוק קטן). לכן חשוב שתאפשרו לה לחוש את היתרון שבלהיות אחות גדולה – הדברים שרק היא יכולה לעשות, שרק לה מרשים, וכן התפעלות ממה שהיא כבר מסוגלת ויודעת לעשות. אפשר גם להעצים אותה דרך תפקידים שונים ביחס לאחות הקטנה – להביא דברים לאמבטיה, לדחוף קצת את העגלה וכד'.
לגבי היחס לאבא – באופן מובן בתקופה זו היא מבקשת יותר את קרבתך, שכן יש להניח שאת זו שמטפלת בעיקר באחות הצעירה, והמאבק הוא על הנוכחות שלך. חשוב אפוא לעשות שני דברים – גם לאפשר לה זמן איכות ("אחד על אחד") שלך איתה, כדי שתחוש את החוויה הנעימה שאמא רק איתה לפרק זמן מסוים. וגם לאפשר לה זמן איכות עם אבא, כדי להעמיק את הקשר ביניהם ולגלות כמה כיף לה גם להיות איתו.
במידה והקשיים השונים עדיין נמשכים, כדאי שתפנו לפסיכולוגית ילדים למספר פגישות של הדרכת הורים. פגישות אלה יאפשרו להעמיק עוד בהכרות עם בתכם ובקשיים הקיימים, ויסייעו לכם בחשיבה נוספת לגבי האופן בו אתם יכולים לסייע לבתכם.
עינת
