שלום לך,
אני יכולה מאד להבין את המורכבות שאת מתארת. התחתנת לפני לא הרבה זמן עם מי שאת מאד אוהבת ורוצה לחלוק איתו את חייך, אך במקביל את מרגישה שהוא הולך ומשתנה והופך להיות מישהו אחר ממה שציפית שיהיה.
אני לא יודעת מתוך התיאור שלך מהן הסיבות הנוספות לפרידה, והאם חלק מהקשיים גם קשורים לדברים אחרים שהיו גם לפני החתונה. אבל עדיין, נשמע ממה שאת מתארת שחלק משמעותי מהקשיים קשור למצב הנפשי של בן זוגך.
נשמע מהתיאור שלך שבן זוגך מתמודד עם התקפי חרדה, ואולי גם יש קשיים רגשיים נוספים מעבר למה שתיארת. אנשים אשר מתמודדים עם התקפי חרדה סובלים מהרגעים של החרדה (כפי שתיארת – סחרחורת, הזעת יתר, לחץ בחזה) אך גם מהשפעה כללית על מצב רוחם (כמו חוסר הרצון לצאת לבלות, מתוך מצב הרוח הירוד ומתוך הפחד שיתרחש התקף חרדה גם בחוץ).
לכן, הדבר החשוב לדעתי הוא שבן זוגך יפנה לטיפול, כדי להתמודד עם הקשיים הרגשיים. ערוצי הטיפול הקיימים הם טיפול רגשי (שיחות עם פסיכולוג) וטיפול תרופתי (פנייה לפסיכיאטר, אבל אפשר גם לפנות קודם לרופא המשפחה אם הוא לא מעוניין לפנות לפסיכיאטר. רופא המשפחה יכול לתת בעצמו טיפול תרופתי במקרים פשוטים, או שיסביר את הצורך בפסיכיאטר במידה והוא כן סבור שחשוב לפנות לרופא מומחה). פעמים רבות אנשים נעזרים בשני הערוצים במקביל, גם טיפול פסיכולוגי וגם טיפול תרופתי. אבל אפשר גם להתחיל מטיפול פסיכולוגי, ובמידת הצורך הפסיכולוג יפנה לטיפול תרופתי.
הפנייה לעזרה היא חשובה גם כדי שבן זוגך יקבל מענה לקשייו, וגם בהקשר לשאלה שלך האם להישאר איתו בקשר. אדם שסובל מקשיים רגשיים הופך לעיתים בתקופת המשבר להיות כאילו אדם אחר. וכאשר הוא מתמודד עם הקושי הוא "חוזר לעצמו". לכן אני חושבת שזה יהיה הכי נכון לקבל את ההחלטה האם להישאר איתו, לאחר שיהיה מטופל ולאחר שהמשבר הנפשי יהיה מאחוריו. אז תוכלי לבחון באמת האם אז, כאשר הוא מתמודד עם פחות קשים, הוא האדם שמתאים לך להמשיך לחלוק עמו את חייך.
עינת
