שלום לך,
אני יכולה לתאר לעצמי שהיה לך מאד לא נעים לדעת שאלה הדברים שהתרחשו בגן – גם שבנך הרביץ לילדים ולגננת, וגם שהגננת והסייעת נאלצו להגיב אליו בכוח.
את כותבת שזה היה כך גם בגן הקודם. לכן אני רוצה להציע לך לשוחח לעומק עם הגננת הנוכחית, כדי להבין היכן היא רואה את מקור הקושי. יתכן לדוגמא שקיים קושי בוויסות, כלומר שכאשר בנך חש מתוסכל, או כועס או מותקף, הוא מגיב באופן לא מווסת – מרביץ, בועט וכן חוצה גבול כמו להכות גם את הגננת. יתכן גם שהקושי הוא בתחום אחר, לדוגמא קשיים חברתיים אשר מובילים לכך שהוא מתוסכל מול ילדים. במידה והגננת הזו עדיין איננה מכירה אותו מספיק, כדאי לערוך שיחה כזו גם עם הגננת הקודמת שהיתה איתו בשנה שעברה.
בשלב הבא אפשר לערב את פסיכולוגית הגן, כדי שתסייע לכם ולגננת לחשוב על דרכי התערבות מתאימים. כלומר, כיצד ניתן, גם במצבים פחות סוערים, לסייע לו להתמודד בהצלחה רבה יותר עם מצבים שמתסכלים אותו.
מנגד חשוב גם לראות כיצד לחזק את היכולות הקיימות של בנך ואת הרגעים הטובים, כדי להעצים את בנך וכדי להגביר את האפשרות שההתנהגות החיובית תגבר.
האם קיימים קשיים גם מחוץ למסגרת הגן? למשל במסגרת הביתית או המשפחתית? האם גם שם את רואה התנהגויות כאלה? במידה וכן, כדאי גם לשקול לפנות לפסיכולוג ילדים או פסיכולוגית ילדים, אשר יחד איתם תוכלו להבין לעומק את הקשיים הקיימים ואת הדרכים לסייע לבנך.
עינת
