שלום,
בת 26,
כבר למעלה מחצי שנה אני סובלת מהתקפי חרדה שבאים והולכים.
התקופה הראשונה הייתה בלתי נסבלת, כל יום התקף חרדה בין 10 ל-20 דקות.
הלכתי לפסיכיאטר והוא רשם לי כדוריי "לוסטרל" של 50 מ"ג.
עברו כמה חודשים והתופעות אמנם הופחתו אך עדיין סובלת מתפקוד לקוי בעבודה בגלל ההתקפות.
כיום לוקחת 100 מ"ג "סרנדה" בכל יום ונכון לעכשיו יש לי מתקפות חרדה פעם-פעמיים בחודש.
לעומת זאת כשהמתקפות באות, הן חזקות מתמיד:
דופק מאוד מהיר, תחושת צמא, רעידות בלתי נשלטות, תחושת "קור" חזקה בידיים וברגליים.
הפסיכיאטר נתן אישור לקחת חצי כדור "לוריוואן" במידה ושום דבר לא עוזר.
מה זה "שום דבר לא עוזר"?
נשימות עמוקות ואיטיות, מחשבות על משפחה, לספור עד אלף את כל החרוזים שיש לי.
לעשות כל דבר בשביל להתרכז במשהו אחר.
שום דבר מהדברים הנ"ל לא עזרו - במקרה הכי גרוע אני נעזרת באמא ע"י חיבוק - מה שיוצר אצלי מצב שהוא תלותי - אני לא רוצה להיות תמיד תלויה בהורים כשאני במצב כזה..
אני כן חושבת שיש דרכים אחרות להתמודד עם ההתקף.
פשוט הדברים שאני עושה עד עכשיו אולי עוזרים לפרק זמן קצר..
אתמול חוויתי התקף חרדה "קשה" וכנראה בגלל שהגוף היה בסוג של "טראומה" איבדתי את היכולת ללכת.. (הרגשתי שאין לי אנרגיה).
קצת מידע על עצמי בעקבות על האירועים הלא נעימים הללו:
מאז ההתקפות היה חשוב לי "לשמור על עצמי" - להסתכל במראה ולהחמיא לעצמי.
מאז ההתקפות אני הרבה יותר בוטחת בעצמי ומאמינה בעצמי ובמי שאני.
תמיד לפני התקף אני מזכירה לעצמי ש: "אני חזקה - עברתי דברים הרבה יותר גרועים מיזה - תני להתקף לקרות, הוא יעבור גם ככה".
האם יש כלים נוספים להתמודדות מול ההתקפים ?
האם תפריט תזונתי אחר יכול לעזור?
מדיטציה עם מוסיקה מרגיעה עזרה לכמה חודשים בודדים..
בברכה,
עדי.
