אני צריכה אשפוז כדי לטפל באנורקסיה אבל לא רוצה להתאשפז. מה לעשות?
שאלה
הי עינת,
קראתי את המאמר שקראת באינטרנט על אנורקסיה. אני סובלת מאנורקסיה כבר כמה שנים, כולל אשפוז וטיפולים פסיכולוגיים. היתה לי יום הולדת 18 לפני כמה שבועות. המשמעות של זה (וגם הבעיה לדעתי) היא שאף אחד לא יכול להחליט עלי עכשיו. ואני סובלת מאד.
פעם הדבר היחיד שעזר לי להצליח להתמודד עם הפרעת האכילה היא אשפוז בכפיה, אבל עכשיו זו כבר בכלל לא אפשרות כי אני מעל גיל 18 ובעצם חוקית אני יכולה להחליט בעצמי. אני מרגישה שזה לא הוגן כי חוקית כבר אי אפשר להכריח אותי לעשות שום דבר. אבל בעצם... בעצם שום דבר לא השתנה אצלי בפנים. אני עדיין מרגישה אותו דבר ועדיין צריכה טיפול.
וזה מסובך... אני יודעת שאני צריכה אולי להתאשפז, אבל אני לא רוצה ולא יכולה להתאשפז בעצמי. אבל מצד שני אני מאד סובלת, וגם יודעת שהדבר היחיד שעזר לי עד עכשיו לשנות את המשקל שלי ולהשתפר היה האשפוז. אם היו מכריחים אותי זה כנראה היה יותר פשוט.
ורד
תשובה
הי ורד,
אני בהחלט יכולה להבין את המצב שאת מתארת.
הרבה בנות שסובלות מהפרעת אכילה מגיעות מתישהו לשלב שבו הן רוצות לצאת מהפרעת האכילה. אבל למרות הרצון הזה וההבנה שזה הדבר שהכי נחוץ ונכון להן, קשה להן לשתף פעולה עם הטיפול.
הרבה פעמים הפתרון למצב הזה הוא אשפוז בכפייה, ולכן אני יכולה להבין שחבל לך שזו כבר לא אפשרות.
אבל...
מהאופן שבו את מתארת את הדברים, נראה לי שיש בך חלק גדול שרוצה לטפל בהפרעת האכילה. נשמע לי שכבר חווית הרבה שנים של סבל ומצוקה בגלל הפרעת האכילה, ושהשניים האלה עברו עלייך באופן אחר משל שאר בני גילך.
אולי בכל זאת ההבנה הזו יכולה לדחוף אותך לחפש טיפול בכוחות עצמך?
כלומר ההבנה שכבר שילמת מחיר גדול במשך כמה שנים ושמגיע לך עכשיו להתחיל בשגרת חיים טובה יותר!
ואם בכל זאת קשה לעשות זאת בכוחות עצמך, אולי תוכלי לבקש מההורים שיבררו על מקום אשפוז או על מרפאה שמטפלת בהפרעות אכילה באזור מגורייך, או על טיפול פרטי.
הרבה פעמים השלב הקשה הוא לעבור את המחסום הזה של להחליט בעצמך על טיפול. זה מרגיש כמו לבגוד במשהו שהיה לך חשוב כל כך הרבה שנים. אבל אחרי שעוברים את המחסום הזה, דרך הטיפול מצליחים בהדרגה להתגבר על פחדים שונים שקשורים להפרעת האכילה. ובין היתר גם הפחד מלטפל בהפרעת האכילה.
כנראה שאין דרך קלה לעשות את זה. אבל, נדמה לי שאת יודעת שחשוב מאד שתפני שוב לטיפול ושתאפשרי לעצמך דרך חדשה.
שיהיה בהצלחה רבה,
עינת
