האם יש לכם דיכאון קליני או שבעצם אתם רק עצובים?

מי מאתנו לא חווה תקופות קשות?

תקופות שבהן אנחנו עצובים מאד ונוטים לבכות מכל דבר קטן... או תקופות שבהן אנחנו מיואשים והכל נראה לנו שחור... תקופות שבהן אנחנו כמעט ולא מצליחים לישון בלילות... זמנים שבהם כל מה שמתחשק לנו זה רק להיכנס מתחת לשמיכה ולא לצאת משם!

האם זוהי סתם עצבות או שבעצם זה דיכאון קליני?

או במילים אחרות, איך בעצם תבדילו בין עצב ודכדוך "רגילים" לבין דיכאון קליני? האם כל מי שעצוב מאד מתמודד למעשה עם דיכאון קליני?

אלה שאלות טובות!

והתשובה...

עצב הוא חלק מרכזי של דיכאון קליני, אבל כדי לומר אם יש לכם דיכאון קליני צריך שגם תהינה עוד כמה תחושות נוספות.

מהן?

הנה הן לפניכם...

איך תזהו בעצמכם דיכאון קליני?

רגע לפני שנגיע למאפיינים של דיכאון קליני, יש עוד שאלה אחת חשובה –

מדוע בכלל חשוב שתדעו אם התקופה הקשה שאתם עוברים היא דכדוך קצר או בעיה של דיכאון קליני?

כדי לדעת איך להתמודד עם הבעיה!

במילים אחרות, עצב או דכדוך חולפים לבד אחרי כמה זמן. לעומת זאת, כדי להחלים ממצב של דיכאון קליני צריך בדרך כלל טיפול פסיכולוגי או טיפול תרופתי.

אם לא תטפלו בבעיה של דיכאון קליני מוקדם, היא תפגע עם הזמן בתפקוד שלכם בעבודה, בהישגים הלימודים שלכם או בזוגיות. ובמקרים הקיצוניים, דיכאון קליני חמור גם יכול להוביל להתאבדות!

...ולכן חשוב כל-כך לגלות בזמן אם מדובר על דיכאון קליני או על סתם עצבות זמנית שתחלוף מעצמה.

אוקי, בואו נמשיך למאפיינים של דיכאון קליני -

שני הדברים המרכזיים המאפיינים ביותר דיכאון קליני הם:

• מצב רוח ירוד
• חוסר הנאה

כלומר, מי שמתמודד עם דיכאון קליני מרגיש מדוכדך ומיואש רוב הזמן, וכבר לא נהנה לעשות דברים שפעם כן עניינו אותו, כמו למשל לפגוש חברים, לצאת לריצה או לקרוא.

עד כאן זה בטח נשמע לכם מוכר, נכון?

אז חכו רגע!

לפני שתגיעו למסקנה לא נכונה ותאבחנו את עצמכם כסובלים מבעיה של דיכאון קליני, המשיכו לקרוא.

איך למשל חושב ומרגיש מישהו שיש לו דיכאון קליני?

כאשר נעמה פנתה אליי לטיפול היא הייתה במצב של ייאוש מאד גדול (תכף תבינו למה). למעשה, היא לא רצתה בכלל להגיע לטיפול. היא לא חשבה שדברים יכולים להשתנות ושיש משהו שיוכל לעזור לה להרגיש טוב יותר. אבל החבר שלה התעקש שהיא תבוא לטיפול, והיא הסכימה בסוף לנסות.

כחצי שנה לפני שפגשתי את נעמה, אמה נפטרה ממחלת הסרטן. נעמה הייתה קשורה מאד לאמא שלה, והיה לה קשה מאד להתמודד עם הפרידה ממנה.

בשבועות הראשונים לאחר המוות נעמה הייתה עצובה מאד ובכתה הרבה. היא לא הצליחה לחשוב על שום דבר מלבד הגעגוע לאמא שלה. היא הרגישה שלקחו ממנה את האדם הקרוב אליה ביותר, והיא לא ידעה איך היא תתמודד עם חסרונה ואיך תחיה כעת בלעדיה.

האם זה דיכאון קליני?

בשלב הזה... עדיין לא!

מדוע? כי נעמה איבדה רק לפני כמה שבועות את אמא שלה, ותגובות של עצב ובכי הן טבעיות מאד לתקופה הזו.

אבל...

המצב של נעמה לא השתפר עם הזמן ואפילו החמיר. גם אחרי כמה חודשים היא המשיכה להיות מדוכדכת רוב הזמן ובלי שמחת החיים שאפיינה אותה. יותם, החבר שלה, ניסה לעודד אותה והציע לה מדי פעם שייצאו יחד כדי שתרגיש טוב יותר, אבל היא סירבה. היא פשוט הרגישה שאין לה חשק לעשות שום דבר.

עם הזמן גם התיאבון של נעמה פחת והיא ירדה במשקל. בהמשך היא גם הפסיקה את חוג הבלט שמדי פעם כן הלכה אליו, ולבסוף החליטה להפסיק גם את הלימודים באוניברסיטה - "ממילא אין שום טעם בחיים האלה. מה כבר יצא לי מזה? בסוף כולם מתים. למה להתאמץ?".

המשפטים האלה הדאיגו מאד את יותם. הוא כבר לא האמין שהמצב של נעמה ישתפר מעצמו, והתעקש שהיא תלך להתייעצות אצל פסיכולוגית קלינית. וכך היה...

כפי שיותם חשב, התברר שנעמה מתמודדת עם דיכאון קליני. נעמה ואני דיברנו בפגישות הרבה על הקשר שלה עם אמא שלה ועל החיים כעת בלעדיה. עם הזמן נעמה התחילה להרגיש טוב יותר, וחזרה בהדרגה לכל הדברים שהיו חלק מחייה.

אתם מבינים...

אדם שמתמודד עם דיכאון קליני מרגיש מיואש מאד לגבי עצמו ולגבי העתיד שלו. הוא רואה באופן שלילי כל דבר שהוא עושה וכל דבר שקורה לו, וקשה לו לראות איך משהו טוב יכול לקרות לו בעתיד. ולפעמים, כאשר הייאוש הוא גדול מאד עולות גם מחשבות על...

...התאבדות!

ומה עוד?

מי שיש לו דיכאון קליני בדרך כלל ישן פחות טוב (הוא מתקשה להירדם או שהוא מתעורר הרבה בלילה), והוא גם אוכל פחות טוב ויורד במשקל. אבל לפעמים זה גם בדיוק הפוך - יש אנשים עם דיכאון קליני שהתיאבון שלהם גדל והם עולים במשקל או שהם ישנים יותר מתמיד.

ודבר אחרון -

מי שיש לו דיכאון קליני מרגיש בדרך כלל עייף וחלש וגם קשה לו להתרכז. יש לו פחות כוח לעשות דברים שהוא עשה בקלות רבה קודם לכן. בדרך כלל הרגע הקשה ביותר הוא לקום בבוקר ולהתחיל את היום...

ולסיכום, כשכל הדברים האלה מתרחשים יחד, מדובר במצב של דיכאון קליני.

דיכאון קליני יכול לפגוע בהרבה תחומים בחיים – בעבודה, בלימודים ובקשרים החברתיים והמשפחתיים. וכאמור, במקרים החמורים גם יכול לגרום להתאבדות.

השאלה היא...

האם כל מי שמתמודד עם דיכאון קליני רוצה להתאבד?

אתם כבר יודעים שאנשים עם דיכאון קליני בדרך כלל מיואשים מאד, לא רואים טעם בחיים שלהם ועשויים להגיע אפילו להתאבדות.

לכן אם במקרה...

נודע לכם שחבר קרוב שלכם סובל מבעיה של דיכאון קליני, או שאתם מגלים שהבת שלכם מתמודדת עם דיכאון קליני, אתם בוודאי מודאגים מאד. אתם כמעט ולא מעזים לחשוב על האפשרות הזו, אבל בסתר לבכם אתם חוששים לחייהם.

מהו לדעתכם הסיכוי שאדם עם דיכאון קליני יתאבד? עד כמה אתם צריכים לדאוג?

התשובה לשאלה הזו היא לא פשוטה בכלל.

למה?

כי מצד אחד רוב האנשים עם דיכאון קליני מיואשים מאוד וחושבים הרבה על מוות, וזה מדאיג מאד...

אבל מצד שני, רק חלק קטן מאד מהם מנסה להתאבד בסופו של דבר.

זה אומר ש...

יש הבדל גדול בין מחשבות על מוות לבין ניסיון התאבדות אמיתי!

מה גורם להבדלים האלה? מדוע יש אנשים עם דיכאון קליני שמנסים להתאבד וכאלה שלא?

הסיבה לכך היא שלמרות שכל האנשים עם דיכאון קליני נמצאים במצוקה, הם עדיין שונים אחד מהשני בהרבה דברים -

לדוגמא, כאשר דיכאון קליני מתעורר בגלל אירוע פתאומי שקרה, זה מגדיל את הסיכוי שאדם מסוים יתאבד.

איזה סוג של אירועים הם אירועים פתאומיים?

למשל אישה שבעלה נהרג בתאונת דרכים והיא לא מצליחה להתגבר על האובדן שלו, או איש עסקים מכובד ומצליח שהעסק שלו קרס והוא שקוע פתאום בחובות כבדים, או אדם שנודע לו פתאום שהוא סובל מבעיה רפואית קשה.

והדבר החשוב ביותר הוא...

כמות התמיכה שיש לאותם אנשים. כלומר, אנשים עם דיכאון קליני שמשתפים חברים טובים או קרובי משפחה במצוקה שלהם, מקבלים תמיכה ועזרה שנותנות להם כוח להתמודד עם אותו דיכאון קליני אותו הם חווים. יש גם כאלה שפונים למוקדי סיוע של תמיכה נפשית כמו ער"ן.

אז האם אתם צריכים לדאוג מכך שאדם הקרוב אליכם יתאבד בגלל דיכאון קליני?

תמיד כדאי להיות ערניים...

אבל לפני שתתחילו לדאוג, חשוב שתדעו שיש סימנים מקדימים להתאבדות אצל אנשים עם דיכאון קליני.

וכן! וחשוב שתכירו אותם!

• דיבור על מוות – אנשים שמתכוונים להתאבד מדברים הרבה על כמה שהחיים הם חסרי טעם, או שהם משתמשים במשפטים כמו: "כשאני לא אהיה כאן..."
• אמירות של ייאוש וחוסר תקווה – אנשים שמדברים הרבה על כך שתמיד יהיה להם רע, ושאין שום סיכוי שמשהו ישתנה. למשל, "אני תמיד אכשל בכל מה שאני אנסה לעשות", או "שום דבר לא יכול להסתדר כבר. הכל אבוד".
• ניסיונות התאבדות קודמים – כאלה שכבר ניסו להתאבד בעבר נמצאים בסיכון גדול לכך שינסו להתאבד שוב פעם.
• חוסר תמיכה משפחתית וחברתית – אנשים עם דיכאון קליני שאין להם קשר קרוב עם משפחתם ושאין להם חברים קרובים, נמצאים בסיכון גבוה יותר להתאבדות.
• שינוי התנהגות קיצוני – מי שמאבד עניין בעבודה שלו, בלימודים או בתחביבים.
• חוויות של אובדן – אנשים שחוו לאחרונה פרידה ואובדן, כמו נער שחברה שלו החליטה להיפרד ממנו, או למשל אישה שבן זוגה נפטר ממחלה פתאומית.
• הכנת צוואה – כאשר אדם שאיננו מבוגר מחליט להכין צוואה.
• חלוקת חפצים – הרבה פעמים אנשים שעומדים להתאבד מחלקים את החפצים החשובים להם לאנשים קרובים.

רוצים לחזור אל הרשימה בהמשך? לחצו כאן כדי להוריד לעצמכם את רשימת הסימנים המקדימים להתאבדות.

מדוע בכלל מי שיש לו דיכאון קליני רוצה להתאבד?

מרבית האנשים המתמודדים עם דיכאון קליני וחושבים על התאבדות, בדרך כלל רק רוצים להפסיק את הכאב והסבל הנפשי שהם מרגישים.

הם לא באמת רוצים להפסיק את חייהם!

לכן, בדרך כלל הם כן יתנו רמזים לכך שהם חושבים להתאבד. וזאת כדי לאפשר לאחרים לעזור להם.

חשוב שתדעו ותזכרו ש...

אם אתם חוששים שיש סכנה שאדם עם דיכאון קליני יתאבד, עשו במהירות שני דברים:

דבר ראשון, יידעו את מי שקרוב לאותו אדם, כמו ההורים שלו או בן או בת הזוג שלו, כדי שהם יוכלו להשגיח עליו.

ודבר שני, הציעו לאותו אדם לפנות לקבלת עזרה מקצועית. מי שמתמודד עם דיכאון קליני חמור מתקשה לחשוב בעצמו שניתן לצאת מהמצב שהוא נמצא בו, ושיכול להיות לו טוב יותר בעתיד.

לכן, אנשים עם דיכאון קליני חמור בדרך כלל לא פונים לטיפול פסיכולוגי ביוזמתם, אלא רק אחרי שהקרובים אליהם עודדו אותם לעשות את זה.

לסיכום, בהחלט ניתן לעזור לאדם שמתמודד עם דיכאון קליני ורוצה להתאבד.

אז כיצד מטפלים בבעיה של דיכאון קליני?

יש שתי דרכים מרכזיות לעזור לאנשים עם דיכאון קליני: טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי.

מה קורה בטיפול הפסיכולוגי?

לפעמים דיכאון קליני נוצר בגלל משבר מסוים שקרה, כמו פיטורים או גירושים. במקרה כזה הפסיכולוג או הפסיכולוגית יקשיבו למה שמטריד אתכם, יבינו יחד אתכם מה בדיוק מקשה עליכם, ויעזרו לכם להתמודד עם התחושות המכאיבות, ולקבל אותן או לשנות אותן.

ולפעמים דיכאון קליני גם נוצר בגלל מחשבות שליליות, שהאדם הסובל מדיכאון פיתח לאורך השנים.

מחשבות כמו:

"אסור להתקרב לאף אחד, כולם בסופו של דבר פוגעים בך", או "לא כדאי לצפות לכלום בעולם הזה, בסוף רק מתאכזבים".

לכן בטיפול הפסיכולוגי המטפל עוזר לאדם המתמודד עם דיכאון קליני לזהות את המחשבות השליליות שלו ולאמץ דפוסי חשיבה חיוביים יותר.

ומה עוד?

במידת הצורך הפסיכולוג או הפסיכולוגית גם ימליצו לכם לפנות לפסיכיאטר, ולשלב גם טיפול תרופתי המקל על דיכאון קליני.

חלקכם אולי תוהים עכשיו לעצמכם – תרופות? למה?

זה אולי נשמע לכם מבהיל או חמור, אבל חשוב שתדעו שבהרבה מקרים טיפול תרופתי עוזר מאד בהתמודדות עם דיכאון קליני. הסיבה לכך היא שגם חוסר בחומרים מסוימים במוח (כמו סרוטונין או נוראפינפרין) תורם להיווצרות של דיכאון קליני. לכן, טיפול תרופתי המשלים חסרים אלה יכול להוביל להקלה משמעותית.

אבל... האם אפשר להסתפק רק בטיפול תרופתי?

התשובה היא –

בדרך כלל לא!

הסיבה לכך היא שלמרות שטיפול תרופתי הוא חשוב מאד בהתמודדות עם דיכאון קליני, הוא לא מספיק. אם לא מתמודדים עם הסיבות שגרמו לדיכאון, ואם לא עושים שינוי משמעותי במחשבות וברגשות, יש סיכוי גדול שתהיה חזרה של דיכאון קליני בהמשך.

לכן, לרוב ההתמודדות המוצלחת ביותר עם דיכאון קליני היא טיפול משולב של פסיכולוג עם תרופות שרושם פסיכיאטר.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על טיפול בדיכאון!

רגע לפני סיום – שאלון למילוי עצמי: האם יש לי דיכאון קליני?

אם אתם עדיין לא בטוחים שאתם או מישהו שאתם דואגים לו מתמודדים עם דיכאון קליני, יש לי דבר נוסף שיכול לעזור לכם –

שאלון למילוי עצמי לאבחון של דיכאון קליני.

מה אתם צריכים לעשות?

בשאלון יש שאלות שונות לגבי סימנים של דיכאון קליני. ענו בכנות על השאלות, וגלו בסוף האם יתכן שאתם או מישהו הקרוב אליכם סובלים מבעיה של דיכאון קליני.

במידה וכן, או בכל מקרה של ספק – פנו לפסיכולוג או פסיכולוגית להערכה ולקבלת עזרה.

להורדת השאלון לזיהוי עצמי של דיכאון קליני – לחצו כאן

ולסיום... מילים אחרונות על דיכאון קליני -

יש מקרים של דיכאון קליני שקל מאד לזהות אותם - כי כל הסימנים מופיעים בעוצמה חזקה ולכן ברור מאוד במה מדובר.

אבל זה לא תמיד כך.

יש מקרים שבהם מישהו מתמודד עם דיכאון קליני ומצליח להסתיר את זה. למשל, למרות שהוא סובל מאד הוא ממשיך לתפקד טוב בעבודה או בלימודים, ומשדר כלפי חוץ שהכל בסדר.

ועדיין... לפעמים אתם שמים לב שהוא לא נראה לכם לגמרי אותו דבר, שמשהו בכל זאת שונה. הוא למשל פחות מחייך, פחות יוזם, נראה עייף יותר וכבר לא מצטרף אליכם לדברים שפעם עשיתם יחד.

כפי שאתם כבר יודעים, לא כל מצב כזה מעיד על דיכאון קליני.

... אבל אם זה כבר נמשך כמה שבועות, כדאי שתדלק לכם נורית אזהרה – אולי בכל זאת כן מדובר בבעיה של דיכאון קליני.

לכן, חשוב שתזכרו -

בכל מקרה שמתעורר בכם חשש שאתם או מישהו קרוב לכם סובל מבעיה של דיכאון קליני, כדאי מאד לפנות לפסיכולוג או פסיכולוגית להערכה.

למרות שמי שמתמודד עם דיכאון קליני לא יכול באותו רגע לראות את האור בקצה המנהרה, חשוב שתעבירו לו את המסר –

אפשר וחשוב לטפל בבעיה של דיכאון קליני!

הטיפול גם עוזר בהתמודדות עם מצב של דיכאון קליני ובהחלמה ממנו, וגם מצמצם את הסיכוי לחזרה של דיכאון קליני בעתיד.